דיברנו המון בימים האחרונים על חשיבות הטיפול בבכי תינוקות וגם על צורות החינוך שקיבלנו ושאנחנו משכפלים בניסיון לתקן את הקטנטנים בעזרת שוטים, עונשים או צרחות. למרות שהתנהגות זו מופנמת כמעט כרגיל וללא השלכות הורים רבים היו רוצים הקצפת גזע ולשנות את התהליך על ידי השגת תקשורת אמפתית ומכבדת יותר עם ילדיהם, התייחסות אליהם כהגיונית לכל בני האדם רוצים להתייחס אליהם. אבל איך להשיג את אותה חינוך אמפתי יותר ואת אותה תקשורת מכבדת?
זה עלול להראות מסובך אם אין לנו את המשאבים הדרושים ולא הפנמנו כי לא ניתן לטפל בילדים באופן שאינו קביל כלפי מבוגר, במיוחד אם הוא או היא במצב של תלות או חוסר אונים כפי שקורה אצל ילדים.
התסכולים והמתחים שלנו גורמים לנו לפעמים להתפוצץ, אך פעולה זו עם ילדים צריכה לייצר דחייה רבה יותר, אפילו אם אנו עושים זאת עם מבוגר. להורים שראו שהוריהם עשו זאת ומניחים שזה קורה גם להם, הדבר עלול לגרום להתנהגות שהם יודעים שהיא לא נכונה, אך אינם יכולים להשתנות. אבל אפשר ללמוד כיצד להתרבות בלי להקציף.
לכל אותם הורים שרוצים ללמוד הקצפת גזע, לשלוט בכעסים או בעצבים שלהם ולהתייחס לילדיהם באותה הכבוד איתם הם מתייחסים לאנשים אחרים אך אינם מצליחים לעשות כן ישנם רעיונות, אסטרטגיות ואפילו טריקים פשוטים שיכולים לעזור מאוד לשינוי בהתנהגותם. היום נלמד כי מבוגרים טועים ונראה דוגמא: המקרה של הסופרמרקט.
אנו המבוגרים טועים
ובכן כן. נראה שאנחנו מתקשים לקבל את זה, אבל זה נכון, מבוגרים טועים. מבוגרים מתנהגים לפעמים לא טוב, יש לנו התפרצויות זעם, התקפי זעם, אנו מוצפים בנסיבות, אנו עייפים ואנחנו מתפוצצים וזה מוביל אותנו להתנהג בצורה לא טובה, להיות גסים, אלימים, תוקפניים ונקמניים.
זה באמת לא עולה כלום להודות בזה. זה משחרר ומרפא. אין צורך לחשוש מאשמה, כי הכרה בכישלונות חיונית לתיקונם. אנחנו מאבדים את העצבים שלנו, אבל עם מי אנחנו מרשים לעצמנו לעבור גבולות שלא היינו מבלים עם אף אחד זה עם הילדים, כאילו שום דבר לא קרה לעשות את זה כי אנחנו לא מקבלים את זה, אם ההורים שלנו עשו את זה, הם פוגעים בנו עם זה. האם טראמת אותנו? ובכן, אני לא יכול לענות על זה, אבל זה בהחלט פגע בנו שהכו אותנו בשוט או במכה, הם איימו להפסיק לאהוב אותנו ולקרוא לנו דברים מכוערים.
ברגע שנקבל את זה שזה כואב בין אם אתה ילד או מבוגר, נוכל להחליט שאנחנו לא רוצים לחזור על הטעות ההיא ובוודאי שנמצא דרך ל לחנך בלי להצליף.
תיק הסופרמרקט
ילד נמצא בסופר עם אמו. היא נושאת את האח התינוק בטיולון. הילד בן שלוש, עייף ומשועמם, עובר באולמות, זורק את עצמו על הרצפה. אתה נמצא במקום ובמצב שאתה לא מבין וזה לא מתאים לצרכים שלך. לא יכול יותר. בסופו של דבר הוא בוכה שוכב על הרצפה כי הוא רוצה חנות ממתקים או בגלל שהוא זרק לשחק כמה סירות מהמדף.
אמו לא יכולה עוד. התינוק רעב, היא צריכה לחזור הביתה ולתת לה את הציצי או להריץ את הבקבוק, והיא כמעט ולא ישנה. הגב שלו כואב, הבטן שלו כואבת, אבל יותר מכל הוא מתבייש בדרך שבה אנשים מסתכלים על בנו שוכב על הרצפה, הוא מרגיש אמא רעה, הוא רוצה להפסיק את זה ולהגיע הביתה כמה שיותר מהר. זה מתפוצץ.
הוא תופס בזרועו של הילד ומאלץ אותו לקום. זה נותן שוט. הילד ממשיך לבכות. הוא אומר לה שזה רע, יש לה מספיק, שכשהיא ממשיכה לבכות, הפנים שלה הולכות להישבר, שהיא תפסיק לאהוב אותו ... שמעתי את כל הווריאציות, צועקת או בקול נמוך, פרצופים מאיימים וכמה מילים נשבעות באמת בלתי ניתנות לייצור .
במקרים מסוימים, בסופו של דבר הוא יקנה את המותק כך שהילד יירגע, אם כי ימשיך לרסק אותו עד כמה הוא התנהג וכמה הוא לא נעים. אחרים לא יוותרו, וזה כמעט יגרור אותו משם, עד שלילד יש זעם מונומנטלי או בסופו של דבר לבכות בשקט מאוד, מבלי שכבר ידע מה קורה לו.
למעשה, קניית אווירה לא או לא זו התשובה, הפיתרון למקרה לא חולק או לא משהו שאנחנו באמת לא רואים כבלתי הולם לבריאות הילד כי בימים אחרים אם הצענו את זה. הפיתרון עובר על שלושה דברים: הימנע מהמצב, הבין מה קורה לילד ונהל טוב יותר את הרגשות שלנו כמבוגר.
האם יש דרך אחרת להתקרב למצב זה?
יש לי כמה תשובות למצב זה שזו רק דוגמא למציאות היומיומית המובילה להתמוטטות תקשורתית וההורים מאבדים את הסבלנות, ההכלה והכבוד לילדיהם, מכים או מעליבים ומאיימים עליהם, תמיד בהצלחה מוגבלת מאוד. מכיוון שהנושא הוא כי רמאות או צעקות אינם מועילים מכיוון שזה לא משנה את הסיבות לבעיה וזה ישוחזר שוב ושוב למיצוי וצער של כל המעורבים.
עם זאת, לפני שתמשיך אני מזמינה אתכם להשתתף בהחלטת המקרה, עם התשובות שלך שניתן לעשות דברים כדי להימנע, לנתב מחדש או להתמודד עם מצב כמו זה שבדוגמה.
בנושא הבא אמשיך לנתח את המקרה ואתרום רעיונות שיעזרו להורים שהחליטו ללמוד הקצפת גזעבאופן אמפטי ומכובד יותר, מבלי שילדיהם יתכוונו למרר את קיומם, אלא להפך, ולהשיג דו קיום מאושר יותר לכולם.
בתינוקות ועוד | חנך בכבוד, ענישה היא שיטה חסרת השכלה
