כל הזוגות העוסקים בבית ספר, כלומר שהם ישנים עם ילדיהם, עושים זאת מכיוון שמתחשק להם ובשל התועלת הרגשית שיש לכל בני המשפחה.
מובן ששני ההורים מסכימים שהילד (או הילדים) חולקים איתם את המיטה. לרוב מקדמי הקולצ'ו הם בדרך כלל אמהות מכיוון שבין היתר, שינה עם הילוד מקלה על ההנקה.
ישנם גברים רבים המקבלים את החלטת בן זוגם כי התינוק ישן איתם, אך לעיתים האב עשוי לא להסכים. מה קורה כשהאם רוצה והאב לא רוצה לעסוק בקולצ'ו? מה אתה חושב, האם זה אנוכי או שמא זו בחירה מכובדת?
ההחלטה לעסוק בקולצ'ו או לא צריכה להיות מדוברת ומוסכמת בין שניהם, בנוסף להיותה החלטה אחראית מנקודת מבט הביטחון. כאשר ישנים עם התינוק, הכוונה של האם וגם של האב צריכה להיות לספק נוחות, ביטחון וחיבה. חשוב שהשניים יסתבכו ושכל המשפחה תהנה לישון יחד.
עבור גברים מסוימים זוהי הפרעה למערכות היחסים שלהם. אחד הרוחות הגדולות הוא שזה יקטין את התדירות ביחסי המין עם אשתו.
חשוב שגברים יהיו מוכנים כך שחייהם ישתנו לחלוטין עם בואו של ילד, אפילו בפן המיני שלהם. ככל הנראה לזמן מה התדירות של קיום יחסי מין נמוכה יותר, בין אם התינוק ישן באותה מיטה כמו שהוא לא.
חלקם עשויים לחשוב שהמנוחה שלהם מושפעת מנוכחות התינוק או שהם חשים עקורים ממקום אינטימי לזוג כמו המיטה הזוגית.
כמובן שדעת האב מכובדת כמו זו של האם. הדבר הבסיסי הוא שהם מוצאים נקודת מפגש שמועילה לכולם.
פיתרון טוב, גם כדי לפתור את בעיית שטח המיטה (שזה אי נוחות נוספת של המיטה), וכאשר האב לא מסכים שהתינוק ישן באותה המיטה, הן העריסות.
מדובר בעריסות בהן מוסר אחד הצדדים וניתן לחבר אותם למיטת ההורים על ידי הוספת שטח נוסף למיטה. לתינוק מרחב משלו שם כשהוא קרוב להורים. זה מאוד פרקטי לאם שנותנת את הציצי ונמנעת מהצורך לקום כדי לטפל בתינוק בלילה.
