התחלנו לחגוג את יום האם מעגל בו נפרסם את הסיפורים שקוראינו היקרים שולחים לנו, מסבירים לשתף במה עבורם את החוויה הייחודית שהיא האימהות.
קראנו את הסדרה הזו "אמא, ספר לנו את הסיפור שלך".
היום אני מביא לך את סיפורם היקר של קארו ופיה, אם ובת אשר התמודדו עם חייהם באומץ וברוך שבוודאי, שכפי שקרה לי, לא ישאיר אותך אדיש.
כאשר נסיכה שלי נולדה הייתי בת 18, אבל לא פחדתי, הייתי בטוחה שאוכל לתת לה הכל, ידעתי שאוכל ללמד אותה את מה שאני צריכה, הייתי מאוד ברור לגבי הערכים שרציתי להנחיל לה. האב עבד ואני למדתי. בגיל 5 חודשים התחלתי לעבוד, אבל היה לי מזל שיכולתי לקחת אותה איתי. כאשר פיה מלאו שנה, אביה ואני נפרדנו, והמשכנו לחיות לבד. הורי עזרו מאוד להמשיך ללמוד מורה ברמה ראשונית ואמהית, הייעוד הגדול שלי, לטפל בה בכל פעם שאני צריך. היום היא בת 3, ועכשיו יש לי פחדים, חוששת שהיא תגדל בלי אביה, שהוא לא שם כשהוא צריך את זה, ושאני לא יודע אם אצליח לכסות את השטחים הריקים שהוא משאיר בליבו ... אבל היא מתעוררת כל יום מחייכת, אנחנו הולכים המון, אנחנו אוהבים ללכת לקולנוע, לתיאטרון, לספרייה ... "החיוך שלה הפך להיות הלחם המתוק מהבקרים שלי" ולראות אותה משחקת וגדלה זה מה שהופך אותי למאושרת ביותר ב עולם
יקר, אני בטוח שתצליח להעניק לו את כל האהבה והטיפול שבתה תזדקק לה. גם ערך וגם מסירה מבטיחים לך.
אני מזמין אותך שוב לקוראינו לשלוח לנו את הסיפורים שלך, בין חמש לשמונה פסקאות רצוי ומלווה בתמונות (ברוחב של 500 פיקסלים רוחב) שלך ושל ילדיך כדי שנוכל לפרסם אותם עם הסיפור.
שלח לנו את החוויות שלך ל- [email protected].
