תינוקות מבחינים בין אם אנחנו רוצים לשתף או לכעוס)

מחקר שנערך לאחרונה על ידי מדענים מאוניברסיטת יורק, בקנדה, גילה כי תינוקות צעירים מאוד, בני 6 חודשים בלבד, הם יודעים מתי הם "מתגרים" ומראים שהם לא אוהבים גישה זו.

תוצאות מחקר זה ממחישות באופן אמפירי שילדים בגילאים אלה מסוגלים לזהות ולהבין את כוונותיהם של מבוגרים ולתת להם תשובה, והדגימו כי הם מביעים את אי הסכמתם או מגיבים בהתאם. עד כה הוכח יכולת זו רק לאחר תשעה חודשים.

באופן ספציפי, הוכח שאם תינוקות רואים שמבוגר לא יכול לחלוק איתו חפץ הם לא הראו תגובה, אולם אם הם הבינו שהמבוגר לא נתן לו את החפץ מכיוון שהוא לא רוצה, הוא הראה את אי הנוחות שלו וה"כעס ".

למחקר התגובות של ארבעים תינוקות בני שישה ותשעה חודשים לפני משחק שהורכב מבוגר המראה או לא מסוגל או לא רוצה לחלוק צעצוע עם ילדים.

התינוקות קיבלו בשלווה את העובדה שהמבוגר לא היה מסוגל לחלוק איתם את הצעצוע מסיבות שאינן בשליטתם, אלא להפך, הם גילו והיו נסערים כשהתברר כי למבוגר פשוט לא הייתה שום כוונה של שיתוף

המדענים הקליטו התגובות החברתיות של הקטנטנים, כמו עצב, מבט של דחייה, חיוכים או הקולות שלהם, בנוסף לטיפול בתגובות גופניות יותר, כמו העובדה של להכות.

כשהתינוקות ישבו על ברכיהם של אמותיהם ליד שולחן, ומול מבוגר אחר, הם היו נתונים לשלושה מצבים: חסימת, הקנטות (הראו לו את הצעצוע והמסתיר אותו) ומשחק. בכל אחד מהמצבים הללו היה מצב של חוסר יכולת לחלוק את הצעצוע ואחר התנגדות לשיתוף על ידי המבוגר.

מחקר זה נתמך במענקים של מועצת המחקר למדעי החברה והרוח של קנדה. התוצאות אולי נראות לא רלוונטיות ממבט ראשון, אבל אני חושב שהן מדגימות את האינטליגנציה והאינטואיציה הרבה של תינוקות כה קטנים.

בנוסף, היכולות החברתיות והקוגניטיביות של תינוקות אינן ידועות כל כך, ולכן כל גישה מדעית מסייעת לחשוף את התעלומות שעדיין מקיפות את האינטליגנציה של התינוק.

אנחנו כבר יודעים שאם אנחנו רוצים לשחק בדיחה כזו על תינוקות, כבר עם חצי שנה לא יעשה שום חן, ונדע מתי אנחנו לא רוצים לחלוק צעצוע איתם.