מי שמאמין שכל הילודים בוכים באותה צורה, אתה טועה. מחקר גרמני הגיע למסקנה תינוקות מזהים את קולות שפת האם ובלידה הם בוכים ומחקים דפוס זה.
בתוך הרחם, במהלך חודשי ההיריון האחרונים תינוקות שומעים ומזהים קולות שמגיעים מבחוץ כמו ניגונים, רעשים וקולות, במיוחד קולה של אמם.
על פי המחקר של אוניברסיטת וירצבורג, נימת בכי התינוקות משתנה ביחס לאינטונציה של השפה המדוברת על ידי האם, בקיצור, זו ששמעה מאז שיש לה יכולת לתפוס צלילים. כאשר הם בוכים, כפי שאחר כך יתחילו לדבר, תינוקות משחזרים את אותם דפוסי הקול של שפת האם.
מדענים הראו באמצעות הקלטות כי תינוקות של זוגות צרפתים נוטים להתחיל ברכות ואז לעלות בטון, בעוד שאלו של זוגות גרמנים מתחילים גבוה ואז הטון יורד.
אך העניין מעודן עוד יותר. הם גם גילו שהם מבחינים בין מבטאים מקומיים. הם ניתחו את בכי התינוקות שנולדו באזורים שונים בבריטניה ומצאו וריאציה בקריאותיהם.
לאור החקירות נראה כי בכי הוא הביטוי הראשון למה שיהיה בהמשך רכישת שפה אצל ילדים. מה שבתחילה עשוי להראות לנו כקריאות תלונה פשוטות (אגב, אסור לנו להזניח לעולם) יכול להיות בסיס להתפתחות לשונית עתידית.
