חמש דקות לפני סוף היום האחרון של ספטמבר, כלומר 30 בשעה 23.55, סופיה נולדה, בתי השלישיתשאני מציג בתמונה למעלה.
המסירה הייתה נהדרת. אולי בזכות החוויה, מאז היותה הצד השלישי זו הייתה לידה יותר מודעת, אבל גם בחלקה הגדול נהניתי ממנה לגמרי מהרגע הראשון.
עד התרחבות של 3 ס"מ הצירים היו נסבלים לחלוטין. בגובה 4 ס"מ הכאבים הלכו והתעצמו וביקשתי את האפידורל מכיוון שלמרות שאני בעד לידות כמה שיותר טבעיות, אני בטוח שכאבי הלידה לא מיועדים לי.
כף היד הטובה של הרופא המרדים הסירה את כאבי בלי לנקום תחושה או להסיר תחושה ברגליים שלי, שבלידות הקודמות שלי נראו שוקלות טונות. כשאתה מרגיש שליטה בגופך, לידה מהנה הרבה יותר.
אחרי שש שעות של עבודה וסתם כמה דחיפות הילדה תלתה את ראשה לעולם כולו נפוח, ורוד וחם. יכולתי להרגיש באופן מושלם את התינוק שלי יוצא ממני, תחושה יוצאת דופן שקשה מאוד להעביר במילים.
ההחלמה הייתה טובה מאוד מכיוון שלא עברתי אפיזיוטומיה ואחרי לידה ללא תפרים זה משהו אחר. השלילי היחיד הוא שהיומיים הראשונים הייתי צריך להתעלל מכאב העוולות אך למרבה המזל הם עברו מהר.
בינתיים סופיה בדיוק בת חודש, גדלה בריאה וכבר חייכה לי את חיוכה הראשון. כל יום איתה ממלא אותי בשמחה. מה עוד אוכל לומר לך ... מאשר להסתכל על זה אני חוגג בפעם השלישית את נס החיים.
