הכותרות הדהדו את החדשות: "שעתיים מול המסך זה רע למוחם של ילדים." מעבר לאלקטרוניסט שאמירה כזו יכולה להיות, המחקר הוא הראשון בטווח הארוך ועם אוכלוסייה כה גדולה (מספר ילדים).
עם זאת, התוצאות הן ראשוניות וטרם פורסמו רשמית, כך שאין לנו נתונים קונקרטיים. זה לא מנע מהאחראים להתרעה על מסקנות לטווח הקצר. האם החוקרים ממהרים? או שמא עלינו להקפיד במיוחד על הזמן שילדינו מבלים מול המסך? בואו נסקור את הדבר האחרון שידוע עליו.
האם שעתיים מספיקות כדי להשפיע על מוחו של הילד?
ד"ר גאיה דולינג, מ- מכוני הבריאות הלאומיים, אחד המוסדות היוקרתיים ביותר בלימודי רפואה, אמר בראיון ל" 60 דקות "של הלמ"ס, כן. כדי להגיע למסקנה זו, קיים המחקר הגדול ביותר לטווח הארוך שנערך בנושא זה עד כה.
באופן ספציפי, 11,000 ילדים, עשור שלם ו -300 מיליון דולר הם הנתונים המסגרים את המחקר. כדי לתת לו ערך רב יותר, יש לומר כי המחקר משולם על ידי הממשלה הפדרלית של ארצות הברית, באמצעות ה- NIH. בתחילה, הסביר ד"ר דולינג, המחקר ניתח דברים כמו טבק, סמים ושימוש בטלפונים ניידים.
אצל תינוקות ועוד ילדים מחוברים לנייד: שבעה טיפים למניעת התמכרות למסכים בקיץבהדרגה, החליטו החוקרים להתמקד יותר בשימוש במסכים מכיוון שאין מחקרים מוצקים בנושא זה. בחקירה נותחו את מוחם של 4,500 ילדים באמצעות הדמיית תהודה מגנטית ומה שהם מצאו, הם מסבירים, הוא שיש הבדל משמעותי בין ילדים המשתמשים הרבה בסמארטפונים וטאבלטים לבין אלה שלא.
כפי שהסביר ד"ר דולינג, בילדים בין תשע לעשר שנים במה שהם משתמשים ביום יותר משבע שעות במכשירים אלה נצפה קליפת המוח הסומטוסנסורית הדקה יותר. החלק הזה של המוח אחראי על תיאום המידע מהחושים. לדבריו, בנוסף לכל אלה, הילדים למדו מי סופרים עם יותר משעתיים של שימוש במסך ביום, הם גם הראו ציון נמוך יותר בכישורי חשיבה ושפה. מה המשמעות של כל זה?
המחקר הוא ראשוני ואנחנו עדיין לא יכולים לאשר שום דבר בשלמותו.
חשוב מאוד להדגיש כמה נקודות במחקר. הראשון והחשוב ביותר: אלה תוצאות ראשוניות. זאת אומרת אנחנו עדיין לא יכולים להכניס את היד לאש או להבין אותם כמוחלטים. הפרשנויות הנוכחיות עשויות להשתנות לחלוטין בשלבים הבאים של החקירה.
אצל תינוקות ועוד שימוש לרעה "זמן מסך" ישפיע על האינטליגנציה של ילדים, האם אנו דואגים לשימוש בו?איננו יכולים לומר כי "מחקר הראה ..." מכיוון שהוא אינו נכון בשום דרך
שנית, הרופא מדגיש שתי נקודות חשובות: התדלדלות קליפת המוח הסומטוסנסורית והציונים התחתונים בשפות ובבדיקות המחשבה. האם הם קשורים? כלומר האם ההידללות הזו גורמת לבעיה אצל ילדים? אנחנו לא יודעים שתי העובדות יכולות להיות קשורות, אך החוקרים אינם מבינים כיצד ומדוע.
החוקרת עצמה אמרה במהלך הראיון כי ניתן לענות על כמה מהשאלות העולות מתוך נתונים ראשוניים אלה בעוד מספר שנים. עם זאת, תוצאות אחרות צריכות להמתין מספר שנים נוספות להכרעה. כל זה חשוב מאוד: איננו יכולים לומר כי "מחקר הראה ..." מכיוון שהוא אינו נכון בשום דרך.
מה אנחנו יודעים עד היום?
בספטמבר השנה, מחקר נוסף, שפורסם במגזין היוקרתי The Lancet, הודיע על הקשר השלילי בין מוביילים לילדים. עם זאת, יש לקרוא את המחקר בזהירות: המתודולוגיה שלו משאירה הרבה רצוי ומנצלת תוצאות מסוימות כדי להסיק מסקנות חדות מדי. זה לא אומר שאני טועה, אבל זה לא ניתן לאשר את התוצאה על פי המחקר בצורה כה חזקה.
באקסטקה, האובססיה כלפי המסכים גורמת לנו לראות סכנות בהן יש רק מתאם (וזה בעייתי)זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. כאשר טלפונים ניידים וטאבלטים חודרים לחברה, הדאגה גוברת. אנחנו באמת לא יודעים איך הם משפיעים עלינו, לפחות במובן העמוק. עם זאת, נכון לעכשיו המחקרים שבוצעו נפלו מעט. זה יכול להיות הרציני הראשון, ובטווח הארוך, להגיע למסקנות מוצקות.
ד"ר קארה באגט, האחראי על סריקת המוח של הילדים, העיר במהלך הראיון כי המוח מפעיל את מערכת התגמול, מנגנון נוירולוגי שגורם לנו להרגיש טוב עם השימוש ברשתות חברתיות. חוקר זה מאמין שלרשתות חברתיות יש תפקיד בהפעלת מערכת זו.
זה חשוב, מכיוון שמעברי עצבים האחראים לגרום לנו לחוש סיפוק או הנאה הם חיוניים בהתפתחות ולמידה של המוח. מצד שני, כל שימוש מוגזם במכשירים כאלה הוא שליליכמו שזה להתעלל בכל דבר. בחיי הילד התפתחות מאוזנת חשובה מאוד.
אצל תינוקות ועוד הקשר עם הטבע טוב ללמידה: מפתחות לילדים לעזוב את המסכים ולצאת החוצהלפיכך, איגוד הילדים האמריקני ממליץ לשלוט על השימוש במכשירים אלה באופן יזום. הנוסחה הנכונה, הסביר ד"ר דולינג, היא להשתמש בנייד ככלי, מבלי לתת לו לשלוט בך. ייתכן שעדיין לא נוכל לומר באופן קונקרטי אם המסכים משפיעים עלינו הרבה או מעט, בצורה שלילית או חיובית, לפחות בצורה מדעית, אבל מה שאנחנו יכולים לומר, בביטחון האמירה הפופולרית, הוא שבאיזון היא החוכמה. .
