מחקרים חדשים מצביעים על כך שאם אנו רוצים לעזור לילדים לפתח מיומנויות דיבור ושפה, ההקשבה למה שיש להם לומר חשובה לא פחות מדבר איתם.
זה הגיוני הרבה, ללא ספק, כמו שאפשר לומר בקרב מבוגרים: ההשפעה של שיחה דו כיוונית היא כמובן הרבה יותר גדולה מההשפעה של שיחה חד כיוונית.
אז מה שהכי חשוב זה האינטראקציה. וכפי שראינו, הדרך בה אנו מדברים איתם משפיעה גם על כישוריהם החברתיים. תוצאות המחקר מופיעות בגיליון יולי של כתב העת "ילדים".
בנוגע להשפעת הטלוויזיה על התפתחות השפה, החוקרים מצאו שלצפייה בטלוויזיה לא הייתה השפעה רבה, חיובית או שלילית, כל עוד היא לא החליפה שיחות בין מבוגר לילד, דבר שנראה קשה. לפני מספר שבועות ראינו שלפי מחקר, הטלוויזיה יכולה לפגוע בהתפתחות הדיבור, אם כי ראינו גם יתרונות במדיום זה של תקשורת.
המחקר של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס כלל 275 משפחות שילדיהן היו בני שנתיים עד 48 חודשים. ככל שילד דיבר וקיים אינטראקציה עם מבוגר, כך ההורים היו טובים יותר בהתקדמותו של הילד, ואף מקובל שההורים מספקים משוב וטעויות. אנו גם מתאימים את השפה שלנו להבנת הילדים.
זה פשוט, הורים בדרך כלל עושים את זה לעתים קרובות למדי אפילו עם התינוקות הקטנים ביותר: "אני הולך לשים עליך את הקרם", "איזו חולצת טריקו יפה", "בוא נראה את הסבים והסבתות" ... ונצטרך לזכור את זה, כאשר הם מתחילים לענות לנו, אפילו בשפתם המקורית, עלינו להמשיך בשיחה.
