קהל קנטבריה גזר שנתיים ותשעה חודשי מאסר על אב הוא נתן אגרוף לבנו בן החמש כי לא נתן לו לישון.
התוקפנות התרחשה בביתו באפריל בשנה שעברה. הנאשם התגורר עם אשתו וארבעה ילדים קטינים.
לילה אחד אחד הילדים, בן 5, השמיע רעש והפריע לאביו ישן. הוא קם והכה אותו בראשו, הגיע לעינו השמאלית ופניו.
אמו של הילד רצתה לקחת אותו לבית החולים אך כשהיה במדרגות הבניין הנאשם מנע ממנו לקחת אותה בזרועו ופגע בה במדרגות המדרגות.
הילד סבל מחבלות בפניו ובצקת בראשו ובעין שמאל, ולכן הוא שהה יומיים בבית חולים. העובדות דווחו על ידי סבתה של הילדה במקום האם, מבוהלת מהאיומים הבלתי פוסקים של בעלה.
כמו הדימוי ששמתי עליך וששימשתי אותו כבר בפוסט קודם, אלימות בדרך כלל תחזור לעצמי. לפעמים הוא עושה את זה בצורה של עונש, לפעמים בצורה של תרעומת או אי הבנה של מי שמקבל את זה ולעיתים אפילו באמצעות אשמתו שלו.
למרבה הצער ברישום ההוא אני מתגעגע לתצלום רביעי שיראה שהבומרנג חוזר כנגד הילד שיצא שקע באדם שלו. יש שיקראו לזה טראומה, אחרים לא יעזו להגיד את זה ורבים יגידו שהם שטויות, ששום דבר לא קורה. אני כן מאמין שבמידה רבה יותר או פחות, פגיעה בילדים משפיעה על אישיותם.
אלימות היא דרך לפרוק את הכעס הכלול. ישנן דרכים פחות מזיקות לשלוט בעצבים אלו וכעסים שהצטברו. תפקידם של מבוגרים למצוא אותם להימנע מפריקת אכזריות שכזו.
