כמו בכל תחומי החיים, מבחינת תינוקות בקיעת שיניים יש זרם של "ידע" פופולרי שלמעשה מכיל יותר אגדה ופולקלור מהמציאות.
שם אמונות המושרשות עמוקות בתחושה העממית, חלקן ממוצא ישן מאוד ועם זאת אינן נכונות. אבל בואו ננסה לרשום כמה נקודות נכונות ואלו שאינן קשורות למראה השיניים הראשונות של תינוקות.
מציאות: תהליך בקיעת השיניים מתחיל בדרך כלל בין החודש השישי לשמיני לחיים ומסתיים בין 20 ל 30 חודשים, אם כי עשויים להיות חריגים. הגיל בו יוצאים השיניים משתנה מאוד.
מיתוס: זה לא נכון שהעיכוב במראה השיניים פירושו שלתינוק יכול להיות חוסר מסוים בסידן או בצמיחה נדהמת.
מציאות: היו מקרים בהם ילדים נולדים עם חתיכת שיניים (שיניים לידות) או שמפתחים אותם בשלושים הימים הראשונים לחיים (שיניים ילודים).
מיתוס: זה לא נכון כי בשיניים הראשונות לא יכולות להיות חללים: עששת עשויה בקבוק יכולה להגיע עם השן הראשונה, ולכן עליכם לעקוב אחר הרגלים היגייניים נאותים מההתחלה.
מציאות: סימני בקיעת שיניים הם רירנים, עצבנות, דלקת ורגישות בחניכיים, הופעת חבלות קטנות בהם, דחיית אוכל (לא בגלל אובדן תיאבון), להיטות לנשוך חפצים קשים ולעיתים חום מאוד עדין, אם כי לא כל המומחים מסכימים על נקודה אחרונה זו.
מיתוס: זה לא נכון שקיעת שיניים גורמת להצטננות, שלשול או בעיות עיכול אחרות. בואו נחשוב שהילד מכניס את כל מה שיש לו בפה כדי לחפש הקלה מאי נוחות ולכן קיימת סבירות גבוהה יותר להתיישב דרכי העיכול על ידי חיידקים. שלשול המשתלב בתהליך בקיעת השיניים עשוי להיות גם כתוצאה מכניסה של מזונות חדשים לתזונה של התינוק או מבליעת רוק יותר.
מיתוס: מומחים מסכימים יותר ויותר זה לא נכון שקיעת שיניים גורמת לחום גבוה. חום הוא סימן למחלה ושמשהו אחר קורה באורגניזם של התינוק, ולכן עליכם לפנות לרופא ילדים כדי לחפש את הגורם שלו ולטפל בו.
מציאות: אי הנוחות שהתינוקות חשים נובעת מכך שהשיניים בוקעות על ידי לחיצה ועוברת דרך הרקמה שנמצאת בתוך הפה, בחניכיים, המכונה קרום חניכיים.
מציאות: ניתן לשנות את דפוס השינה של התינוק במהלך בקיעת השיניים עקב אי נוחות שכזו ובכך לסבול מהתעוררות או אי שקט בתדירות גבוהה יותר במהלך השינה.
מיתוס: זה לא נכון שיציאת השיניים מרמזת על אובדן תיאבון של התינוק; אם הוא אוכל משהו גרוע יותר, זה בגלל המחלה הכללית או מכיוון שהיניקה או השפשוף של הכף גורמים לו לכאבים.
מציאות: כדי להקל על אי הנוחות הטוב ביותר הוא כל חפץ קר וקשה איתו התינוק יכול למצוא הקלה על ידי נשיכה או כרסום, כמו שיניים מצוננות. ניתן גם לעסות בעדינות את החניכיים. אם אי הנוחות חזקה עד כדי כך שהם מצדיקים את השימוש בתרופות, יתכן וניתן להעניק משככי כאבים לילדים במינון המתאים לגיל ואם הרופא מציין זאת. ישנם גם חומרי הרדמה אקטואליים מיוחדים בכדי להקל על תסמיני השיניים.
מיתוס: זה לא נכון כי זיהומים הנובעים בתהליך זה נובעים מקיעת שיניים; פשוט קם בזמן בקיעת שיניים, אבל לא בשבילה. הבה ונחשוב שרגעים אלה חופפים לרוב עם הגמילה והירידה בהגנות החיסון אצל ילדים, כך שהם רגישים יותר למחלות מסוימות.
מציאות: אם העיכוב במראה השיניים מוגזם ועולמי, זה יכול להיות בגלל רככת והפרעות תזונתיות.
מציאות: הגירויים באזור הסנטר של התינוק כאשר מופיעים שיניים נובעים מעודף ריר.
מיתוס: גירויים במקומות אחרים בגוף או פריחות באזור החיתולים, הנגרמים לעתים כתוצאה מתנועות מעיים תכופות ו / או נוזליות, אינם נובעים מקיעת שיניים.
מציאות: למרות שמדובר במקרה נדיר, יתכן כי חלק מהשיניים לא מופיע. ישנם מקרים בהם, מסיבות מסוג מולד, שיניים עשויות להיות חסרות (דלקת גנטית בשיניים) ושהן יכולות להתבטא בהיעדר חתיכה אחת או יותר במהלך השן הראשון.
