אוטיזם קשה לילד הסובל ומשפחתו. יחסים חברתיים אינם נקודת החוזק של ילדים אלה והורים שואפים כי הם אינם חשים מבודדים או מתייחסים אליהם כחולים, וכי הם מנהלים חיים אוטונומיים, הדומים ביותר לשאר חברי כיתתם.
כך לפחות חיה האחיינית שלי והוריה. זו הסיבה שמילותיו קורעות הלב של זורינה מגיעות לפייסבוק, ומדברות על בנו מיקל ואיך קבוצת הכדורגל הבסיסית שלו שוללת ממנו את ההזדמנות לשחק משחקים. ואנחנו מדברים על ילדים בני תשע שנים!
אתה לא אמור לעשות זאת ספורט לילדים צריך להיות משחק, למידה ומהנה? אז מדוע מועדון הספורט Betoño בויטוריה הוא דוגמה לתחרות ויריבות?
אוטיזם הוא הפרעה שאני מכירה מקרוב. לאחיינית שלי יש אספרגר, סוג מסוים של הפרעות ספקטרום אוטיזם (ASD). ובמשך שנים אני צופה כשאמה נאבקה שלא יתייחסו אליה כחולה (מכיוון שהיא לא) ונתנה לה לפתח את מלוא הפוטנציאל שלה, וזה המון. הוא אינטליגנטי מאוד, אם כי אולי לא באותה רמה כמו גיבורי התיאוריה של המפץ הגדול או "הרופא הטוב". אבל אלה רק דמויות בדיוניות.
אצל תינוקות ועוד לא כולם שלדון קופר: שישה מיתוסים ואמיתות של אנשים עם אוטיזםהבעיה היחידה שלו היא כאשר הוא מתקשר עם ילדים אחרים בגילו: הם בדרך כלל לא נכנסים פנימה ורואים אותם כאל "מוזרות"ויתר על כן אם מבוגרים גם מחזקים רעיון זה.
לכן הצטרפתי מייד לזוריניה ובנו מיקל. על קיר הפייסבוק שלו ביטויים שוברי לב כמו:
"המטרה שלו: להיות מסוגל לשחק משחק (כמו האחרים), לא להחמיץ אימון בודד במשך שנה במועדון, בלי לשחק בשבתות ובלי לאבד את החיוך שלו."
הוחלט השנה "לתת לזה את ההזדמנות" לשחק אותה. זה לא מחמיר מהאחרים ... אני עד ישיר, הם לא אמרו לי.
עם זאת, הוא מסביר שהוא קיבל מה- whatsapp מהרכז של מועדון הספורט Betoño ואמר זאת "הם החליטו להמשיך להתאמן אבל לא יכולים לשחק משחקים."
ולמרות הניסיונות של המשפחה לגרום למועדון לשנות את דעתו, זה היה בלתי אפשרי. מכיוון שהמשחק היחיד ששיחק מיקל היה, לפי המועדון "מתנה בלעדית ליום אחד".
אז כשזוריניה מספר לבנו מה קורה:
תוהה מה עשה כל כך לא טוב (כלום!), הבטיח שניסה כמיטב יכולתו (כמו זה שהכי!), אם הוא לא כיבד מישהו או אם הוא מניאק וזו הסיבה שהם לא אוהבים אותו ... "
לקדם ספורט בקרב ילדים
אנו מתעקשים על הצורך של ילדינו לעסוק בספורט מאז ילדותם, שכן לאימון יש יתרונות רבים עבורם, ולא רק לבריאותם. ועוד יותר טוב כצוות, מכיוון שילדים לומדים לעבוד יחד למען מטרה, לכבד עמיתים, להניח הצלחות וכישלונות ...
אצל תינוקות ועוד ספורט מסייע במניעת בריונות בקרב קטינים: יתרון נוסף ברשימת הדברים החיוביים שהוא מביא לילדיםזו הסיבה שאנחנו דוחים בתוקף את מעשיהם של אותם הורים "חוליגנים" שצועקים על ילדיהם במשחקים או מתמודדים מול מאמנים ושופטים, אפילו מושיטים ידיים. משהו תכוף מאוד במשחקי כדורגל, אפילו של ילדים צעירים מאוד!
ואנו מברכים על היוזמות של המועדונים המבקשים לסיים את ההתנהגויות הללו שמציבות את הילדים ולא נותנות להם ליהנות ממה שהם אוהבים: לשחק כדורגל.
לכן עלינו גם להראות את התנגדותנו לרצון לתחרותיות שמקודמים על ידי כמה מועדונים בקרב ילדים, לעבוד עם מי שמשיג ניצחונות ולהעלות מחדש את אלה שנשכחו "מגושם יותר".
איזה שיעור ילד שעובר על הספסל מקבל את מרבית המשחקים? אובדן הערכה עצמית מכיוון שלא רק שהוא רואה את עצמו כמשחק חסר תועלת, אלא שהוא גם מרגיש עקור מהקבוצה, מכיוון שחברי הקבוצה האחרים הם חלק פעיל, ולכן כשהוא סוף סוף יוצא לשחק, הם לא מעבירים את הכדור כי זה כל כך רע! ואם הם מעבירים את זה הלאה, זה נכשל מכיוון שהם לא סומכים על היכולת שלהם.
אצל תינוקות ועוד "לבני יש אוטיזם ולא מצרעת", המסר הקשה של אב שלא מזמין את ילדו לימי הולדת של ילדיםבמקרה של בני, זה היה הכדור שלא הגיע אליו במועדון הוקי דשא בו הוא בילה ארבע שנים, חי ספורט שאהב ולא הפסיד שום אימון ומשחק. מה שאומר שאמו לא יכולה הייתה להיעדר, מכיוון שההורים תמיד לצידו. בסופו של דבר נטש. זה ספורט מעודד?
אז זה הגיוני שמיקל מרגיש חסר ניחוח, מכיוון שהוא לא מבין את זה אוסרים עליו לשחק כילד שנמצא בקבוצה. וכי אמו זורינה מדגימה את כעסו. כי זה לא החינוך שאנחנו רוצים להעניק לילדים שלנו.
תמונות | י.פ.י.
בתינוקות ועוד | עלון מכרז שאב עשה לבתו עם אוטיזם, התעמלות גופנית באופן קבוע עוזר לילדים אסתמטיים לשלוט במחלותיהם,
