ארמנדיליו הוא שם העט שמאחוריו מסתתר ארמנדו: אדם, אביו של ג'ון (התינוק היפהפה בתצלום שהוא עכשיו בן שנתיים), אחות במרכז לטיפול ראשוני בקטלוניה, קורא קבוע ופרשני של הבלוג הזה (זה לעיתים קרובות נבלות של המו"לים ולא אף אחד לא קורה), משתתף בפורומי הורות ומחבר בלוג משלו: "עולמו של ארמנדיליו 2.0" של נושאים מגוונים אך עם נוכחות חשובה של הורות באהבה וקשורה והנקה, שהוא כל כך מודע לכך שהוא אפילו מלמד הפעלות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות.
איך הדברים משתנים בחברה שלנו כך שגברים רבים כל כך להתאמן כמיסיונרים מניקים עם יותר כוח והרשעה מאשר נשים רבות!
מהבלוג שלו השגתי את ההשתקפות המעניינת הזו על אבהות בפוסט בו הוא מספר, בהרבה סרקזם אך ריאליזם, את הרפתקאות והרפתקאות מוטעות שכל כך הרבה הורים חדשים אנו חיים כאשר ילדינו אינם מגיבים לאף אחת מהציפיות השגויות שהחברה גורמת לנו להאמין, וכאשר אנו עוקבים אחר העצות (לא חכמות) לגבי הורות סביבנו. אלה דבריו:
"אם אתה רוצה ילד שמתנהג טוב, לא בוכה, לא עושה רעש, לא טורח, לא ... קנה בובה ילדים חיים, אוכלים, בוכים, משחקים, אוהבים, קופצים, רצים, חוקרים, שוברים, וכל מה שהם עושים מכיוון שהם לומדים לחיות ולהכיר את העולם בו הם חיים ואת הוריהם שלהם. הם עושים את זה כי הם ילדים.
הם לא עושים דברים כדי להטריד. הם לא עושים דברים כדי להוכיח עד כמה הסבלנות יכולה להגיע. כל מה שהם עושים זה בגלל שהם לומדים ולשם כך הם זקוקים לתמיכה של הוריהם, כדי להרגיש בטוחים בכל למידה חדשה. הם יודעים שהם יהיו חסרי אונים לבד, בגלל זה הם מתקשרים אליך, בגלל זה הם שואלים בהתעקשות אם אתה צריך להיות איתם, כי אתה, אבא או אמא, הם האוכל שלהם, אתה הרגליים, הרגליים, העיניים, הידיים שלהם, הם המעיל שלהם ואתה המגן שלו. הם צריכים שתלמד מה מקיף אותם עד שהם יגדלו ותוכלו לחקור בעצמם. הם לא בוכים בלילה כדי להטעות אותך, בוכים כי הם זקוקים לךכי הוא מפחד ומרגיש חסר ביטחון, מכיוון שהוא חולה וזקוק לתשומת לב, מכיוון שהוא רעב וזקוק לאוכל.
אם ילד בוכה בגלל שהוא רעב, אל תעכב את האכלתו. אם ילד בוכה מכיוון שיש לו חיתול מלוכלך, אל תתעכב בהחלפתו. אם ילד בוכה בגלל שהוא ישנוני, אתה ישן אותו. אם ילד בוכה בגלל שהוא חולה, אתה דואג לו. אם ילד בוכה כי הוא זקוק לאהבה ולחברה, הוא מקניט אותך.
אני לא מצליח להבין מדוע השאלות לשירותי בריאות הנפש התרבו. במאה ה- XXI, כאשר חשוב יותר לגורמים פסיכולוגיים בחייהם של אנשים, כאשר דיכאון, לחץ וחרדה הם בני לוויה רגילים בחיינו או אלה של בן משפחה או חבר, אני מתקשה להבין שזה עדיין לא מובן (שווה את יתירות) אין צרכים של אהבה, כבוד וחיבה של ילד.
בניגוד למה שרבים חושבים (ורוצים לגרום לנו להאמין) העמדת ילד דרך מצבים של סבל אינה פרודוקטיבית. המוח האנושי אינו דומה לקליחה, אם אתה ממשיך לשפשף הוא נעשה קשה. המוח האנושי זקוק לבסיסים נאותים כדי להתמודד עם תגובות שליליות בעתיד. אם אנו מגדלים את הצמיחה שלנו על סבל (להתרגל ולהתקשה כאדם), מה שאנחנו עושים זה לאפשר סבל לאדם שלא יודע איך לנהל את זה, שאינו יודע לברוח ממנו ומי חושב שזה נורמלי, לסבול, כלומר: הוא בא לסבול. "
אם אתה אוהב את העוצמה, הפזיזות, הבהירות והטון הלא נכון של פוליטית כאן יש לך פוסטים אחרים שכדאי לקרוא:
- הפעלת הנקה 1: סיבות ו -2: ההתחלות
- שיטת הפאביל (חבר של Estivill)
- מסמך מלא ונרחב על כל הכותרות וההפסקות בהנקה
תודה ארמנדו עבורך הורות מודעת ופעילה ולמאמץ שלך כך שאבות ואמהות מודרניים יפקחו את עינינו. אתה לא לבד במסע הצלב הזה. הוא צונאמי רבייה טבעית בעיצומה.
