כרטיס הדו"ח הוא דבר שיכול לספר לנו רבות על ביצועיהם של ילדים בבית הספר. אנו יכולים לראות באילו נושאים נזקקים לתמיכה מעט יותר ואילו הם שולטים בכדי להמשיך ולפתח אותם. עם זאת, הציונים או הציונים שהם מקבלים אינם הדבר היחיד שמגדיר אותם.
על כך מזכיר מחבר ספרי ילדים, מי הוא החליט לשתף את תוצאות ההערכה שעשה בילדותו, והראה שכל הילדים הם הרבה יותר מסתם מבחן.
אלכסנדרה פנפולד היא סוכנת ספרות אמריקאית וסופרת של שישה ספרי ילדים, שאחד מהם הגיע למקום השני ברבי מכר על פי ה"ניו יורק טיימס ". לאחרונה הוא שיתף בחשבון הטוויטר שלו ממצא שעשה בבית אמו: תוצאות הערכת בית ספר כשהיה בן 10.
בפרסום היא כוללת תצלום בו ניתן לראות שני מאמרים. באחת מהן זו ההערכה שעשתה לגבי עצמה בגיל ההוא. באחרת, תוצאה של מבחן בו הוערכה כתיבתו.
בסוף השבוע הזה דיברתי על כמה מסמכים שאמא שלי שמרה מילדותי. הראשונה היא הערכה עצמית שלי בכיתה ד '. התחתון, ציון המבחן שלי בכיתה ד '. בית אקראי פרסם בשבוע שעבר את ספרי השישי. #MoreThanATest pic.twitter.com/kzHFId258x
- אלכסנדרה פנפולד (@AgentPenfold) 16 ביולי 2018
בהערכה על עצמה היא כתבה את הדברים הבאים: "כתוב אני אוהבת לכתוב ומקווה להפוך לסופר ביום מן הימים"בינתיים, בתוצאות הבחינה שלו, הוא אמר שהיא"בעל יכולת מינימלית בכתב", שייצג שהבנתי מעט בנושא והייתי זקוק לתמיכה רבה.
כדי לתת את הנגיעה הסופית לשתי התמונות הללו ולהמחיש שתוצאת מבחן אינה דבר המגדיר את הפוטנציאל של ילד, היא מסיימת את פרסומה עם: "בית אקראי בדיוק פרסם את השבוע השישי שלי בשבוע שעבר".
בהזדמנויות קודמות דיברנו על כך שלתוצאות הערכה וכרטיס הדו"ח אין את המילה האחרונה על היכולת של ילדים להופיע בנושא זה או אחר.
סוגים אלה של פרסומים חשובים, לא רק בגלל להזכיר לנו כי הערות אינן הדבר היחיד שחשוב, אך משמש גם כקריאה להורים, כך שאנו לא לוקחים ציון גרוע בצורה חמורה או שלילית, ובמקום זאת, תומכים בילדינו ביתר שאת, כי הם יותר מסתם תוצאה של הערכה סטנדרטית.
