לבסוף, אחרי שכבר הגיע לחודש הרביעי להריון אני יכול לומר שהתאורטי נקרא אי הנוחות ברבע הראשון נעלמה.
במקרה שלי, הרבעון הוארך לחודש נוסף. אך למרות שהם בדרך כלל שכיחים יותר בחודשים הראשונים, זה לא אומר שבחילה עלולה לא להופיע מדי פעם בשאר ההריון. אנחנו אמהות לעתיד עם הורמונים בפעילות מלאה, לא שעונים שוויצריים.
בוא האביב, הימים החמים ביותר, הבעיטות הראשונות ויציאת הבחילה בהחלט שינו את מצב רוחי. להתעורר בלי אותו אי נוחות בבוקר ולהיות מסוגל לאכול כל דבר זה דבר שמעריך אותו. דבר נוסף שלמרבה המזל פחת, אף שהוא לא נעלם כלל, הוא האף הכלבי הכלבי שפיתח את האף שלי. עכשיו אני יכול לזרוק את האשפה לדלי בלי להישבר בכל פעם שאני פותח את המכסה כמו שקרה לפני.
כאמור, מצב רוחי משופר בצורה ניכרת, שהיא גם אסירת תודה לשאר בני המשפחה. מכיוון שלמרות שכמובן שהרגשתי שמחה מההריון, העייפות הכללית והבחילה הכללית הפכו את ימי למעט כבדים, ואפילו יותר לטפל בילדה בת 20 חודשים.
עוד מעט יבוא אי הנוחות של המחצית השנייה של ההריון כמו צרבת, כובד, עיכול איטי ... אבל אני אפילו לא רוצה לקרוא להם כך שלא יתייחסו כמובן מאליו.
עכשיו מתחיל השלב הטוב ביותר של ההיריון. כמו שאומרים (ובהריוני הקודם זה היה ככה) השליש השני הוא המלא, כשאנחנו מרגישים יותר טובים ונוכל ליהנות מכל מהמצב הנפלא שלנו.
