במהלך החודשים האחרונים פגשנו אמהות נהדרות דרך כמה ראיונות. אמהות שפתחו את ליבן ושיתפו עם כל קוראי "תינוקות ועוד" קטעים קטנים מחייהם ואמהותם שריגשו אותנו.
לכן, לרגל יום האם אנו רוצים לעשות אוסף ההשתקפויות היפות ביותר שחלק מהאימהות האלה העניקו לנו; אמהות יוצאות דופן כולן, כמו כל אחת מאיתנו, שהראו לנו את העולם דרך עיניהם, באופן ייחודי ומיוחד.
אירנה, אם לעשרה ילדים
בתחילת השנה הכרנו את איירין, "אם רגילה", אשר פשוט ילדה את התינוק העשירי שלך. אירן התרשמה מהכוח שלה, מקרבתה ומהיכולת שיש לה ולבעלה לארגן.
פרסום משותף של אירן (@soyunamadrenormal) ב- 1 במאי 2018 בשעה 1:20 PDT
בראיון שהעניק לנו, הוא שיתף אותנו בחוויות יקרות של 15 שנותיו כאם, וגם כמה רגעים קשים במיוחד כמו לידתה בטרם עת של ילדה השני ומות ילדה השלישי, נצרת, שסימנו לפני ואחרי בדרכה להבנת חיים ואמהות.
לאירן תמיד יש חיוך על שפתיה ומילה חביבה, ומאותה שיחה עמה היום אני מציל את ההודעה שהיא פנתה אז לכל האמהות:
"כל קושי שעומד בפניך יתגבר על ידי אהבת ילד, וזה הדבר החזק ביותר שיש. אימהות היא לפעמים קשה, אבל התקופות הטובות כל כך נפלאות עד כדי כך שהן מפצות על כל דבר."אווה, אם לתאומים בזכות IVF
אווה מ 'דירוס פנתה אלינו בכנות מוחלטת לבעיית אי הפוריות, בה נקלעה בינואר 2013 כשהחליטה להיכנס להריון לראשונה.
לאחר שנה של ניסיון ללא הצלחה, אווה עברה שישה מחזורים עם כדורי ביוץ, שלושה מחזורים עם הורמונים הניתנים להזרקה וקשרים מתוכנתים, ארבעה הזרעות מלאכותיות ולבסוף, IVF בזכותה נכנסה להריון עם תאומים.
שיחות עם אווה עזרו לנו לדעת כוחן של נשים שרוצות להיות אמהות למרות מכשוליםובזכות העדות והניסיון שלהם הצלחנו להכניס את עצמנו לעורם ולהבין קצת יותר את כל מה שהם מקבלים לחיות. אבל למרות הקשיים, דרך אי הפוריות הביאה את חווה לשמחות גדולות, חברויות יפות והאפשרות לעזור לאמהות אחרות בזכות הספרים שלהן.
מהראיון שעשיתי לאווה, אני מחלץ את המשפט הבא, המסכם בצורה מושלמת מה המשמעות של לרצות להיות אם ולא להיות מסוגל:
"הדבר הגרוע ביותר לעבור כל כך הרבה טיפולים זה לא הניקבים בבטן, או הפיקוח הרפואי או בחדר הניתוח. הדבר הגרוע ביותר לעבור אי פוריות זה להרגיש כמו אם ולא ללדת תינוק."מונטה, רוזה ואלנה, שלוש אמהות חד הוריות
רק לפני כמה שבועות פגשנו את סיפוריהם של רוזה, אלנה ומונצה, שלוש אמהות חד הוריות (שניים מהם, לפי בחירה) שחלקו איתנו קטעים מחיי היום יום עם ההורות היחידה של ילדיהם.
פרסום משותף של אלנה לופז (@ mama.soltera) בתאריך 13 באפריל 2018 בשעה 12:55 בלילה PDT
מדבריו ומהרהוריו לקחתי שיעורים גדולים, אך אני נשאר עם האשליה, כוחם ואומץ לבם של רוזה ואלנה הגשימו את החלום שלכם להיות אם סולו, למרות הדעות והרעיונות השוררים בדרך כלל בחברה.
"אני אמיץ כי הצלחתי לחלום חלום ולהילחם עליו, להילחם כדי להשיג אותו, בלי קשר למה שאחרים חושבים" - אמרה לנו רוזה.הסיפור של מונטה, לעומת זאת, שונה מאוד מהקודמים מכיוון להיות אם חד הורית זה לא משהו שנכנס לתוכניות שלך כאשר נכנסה להריון עם בנה לוקאס. לכן, כשבני זוגו החליטו להתעלם מהתינוק שציפו לו, Montse נאלץ להתמודד עם המציאות הקשה הזו ולכן הוא רצה לחלוק אותה איתנו בכנות ובאומץ רב.
אבל בנוסף לפתיחת ליבה לרווחה, אמא אמיצה זו גם הקדישה כמה מילות עידוד לכל האימהות החד הוריות שנמצאים במצבך; שיקוף יפה שהיום רצינו להציל שוב:
"אתה חזק, יפה, אינטליגנטי ומסוגל מאוד לגדל את ילדך לבד. אם יום אחד אתה רוצה, תוכל שוב למצוא בן זוג, אם כי חשוב שתדעי שאתה לא צריך אף אחד שיגדל את ילדך. הוא זקוק לך ואתה מצליח מאוד "אנה, אם לילד עם מחלה נדירה
כשאת אמא ופוגשת אישה אחרת להילחם מדי יום למען בנו החולה, הלב שלך נשבר לאלף חלקים ואתה רק רוצה להיות מסוגל לעשות משהו שעוזר לבנות את נשמתך מחדש.
זה מה שהרגשתי כשראיינתי את אנה, אם לילד בן שלוש עם מחלה נדירה בשם תסמונת Legg-Calvé-Perthes. למרות שמדובר במחלה עם פרוגנוזה טובה, הלבוש הפסיכולוגי של ההורים הוא גדול מאוד, ואנה נאבקת בכל יום להעניק לבנה את איכות החיים הטובה ביותר ולהבטיח את שלומם.
מהראיון שלו אני נשאר עם חוזק דבריו, ואני מדגיש שוב את המשפט הזה מלא תקווה לעתיד טוב יותר, שפעם ריגש אותי:
"הבן שלי לא יכול לחיות חיים נורמליים. המגבלות שלו הן שלנו, למרות שאנחנו מנסים לגרום לו לחיות הכי טוב שאפשר. הוא לא יכול לרוץ היום, אבל אני יודע שמחר הוא יכול לעוף"מוניקה, אם לתינוק שנפטר בלידתו
אחד הראיונות שהכי סימנו אותי היה ללא ספק ספק זו של מוניקה; אמא ש שלוש שנים הוא נאבק לקום כל בוקר והתגבר על העצב העצום שתפס את נשמתו בשנת 2015, לאחר שאיבד את קלואי הקטן שלו בגלל רשלנות במהלך הלידה.
אולם סיפורו קורע הלב והאכזרי הוא סיפור של תקווה, זיכרונות וחיים. סיפור שמוניקה לא רוצה לשכוח, ושהיא שיתפה אותנו ברגישות ובשלווה רבה.
מוניקה רוצה שהסיפור של קלואי יגע במצפון, ומאז היא נאבקת להעלות את המודעות לנושא הומניזציה וכבוד לנשים במהלך הלידהולמען מתן נראות לדו-קרב הלידה. זה נאמר בראיון טעון רגשית:
"מעולם לא היה לי קשה להחצין את הכאב שלי ודיברתי בלי טאבו עם זה שביקש ממני. זה מועיל להתייחס לתהליך האבל באופן רגיל ולא למלא את השתיקות במילים ריקות ואפילו מזיקות."קריס, אם לילד פג
לרגל יום הפגים העולמי שחגגנו ב- 17 בנובמבר, רצינו תביא לך את הסיפור האמיתי של תינוק פג ואמו. וככה פגשנו את אנדרס וקריס, בראיון מרגש שהשאיר את כולנו חסרי מילים.
אנדרס נולד בשבוע ה -29 להיריון, לאחר לידה קשה וכואבת שהובאה קדימה בגלל האבל העצום שהציף את ליבו של קריס, שרק חודש לפני כן איבדה את בעלה לפתע.
הכרת ההיסטוריה של תינוק פג מקרוב היא מכיר סיפור קרבשל אי וודאות, של שמחות גדולות להתקדמות קטנה ובעיקר של הערצה. אבל הסיפור של קריס הוא גם סיפור של כוח מוחלט, תקווה וכוח עצום שיש לאהבה.
"אני יודע שבני בא לעולם לפני שהציל את חיי. אני לא יודע מה היה קורה לי בלעדיו"פאני, אם לרקדנית ילדים
ראיון יפה נוסף שהייתי רוצה לזכור שוב ביום כמו היום הוא זה של פאני, אם לילד רקדן קרא דייגו.
ה פתיחות דבריו ריגשה קוראים רבים, שלא היססה להריע למחווה האמיצה של האם הזו שנאבקה זמן רב עם בנה כדי לפרק את הדעות הקדומות הנפשיות שעדיין שולטות בחלק מהחברה.
דייגו עושה בלט מאז שהיה בן שש, אבל התחביב שלו הוא לא רק חלק טוב ממשפחתו לא הובן באותה עת, אבל זה הוביל לכך שקצת חבריו לבית הספר יקניטו אותו.
כיום דייגו הוא ילד המוקדש לבלט ופאני א אם גאה היוצאת מגדרה להגשים את חלומו של בנה. מאותו ראיון צצו הרהורים גדולים מצד האם הזו, אך נותרתי עם המסר המניע הזה, שלדעתי, על כל ההורים ליישם בחינוך ילדינו:
"מה שכל ילד צריך לדעת הוא שההורים שלו תמיד יתמכו בו בכל מה שהוא רוצה להיות או לעשות אם זה משמח אותו. אם תשאל את דייגו איך הוא נראה בעתיד, הוא אומר לך שבלונדון רוקדת את אגם הברבורים בבלט המלכותי. ומי אני כדי להטיל וטו על החלום שלו? "
