ביום ראשון הקרוב, 18 ביוני, אנו חוגגים את יום האב במקסיקו, ומסיבה זו חשבתי שזה רעיון טוב לשכפל את סדרת הראיונות שעשו לפני כמה שנים עם אבות הבלוגרים, אבל עכשיו רק ממקסיקו, מכיוון שאף אחד מהם לא ביקר אצלנו.
במדינה זו יש מספר גדול של בלוגריות של אמא, ואבות של בלוגרים, אם כי מעטים, יש להם גם הרבה מה לספר לנו. התחלנו את יום האב הזה מיוחד איסמעיל רודריגס, מחבר הבלוג Papá Moderno.
ישמעאל רודריגז הוא פסיכולוג, נשוי ואב לבת. בזמן הראיון הזה הוא חודש של גיל 34 ומוקדש לפסיכולוגיה קלינית, הוא מבלה כל היום במשרדו.
ספר לנו קצת על עצמך ועל משפחתך
זה שסיפר קצת על האדם שלי מלחיץ אותי מעט, תמיד קשה לי להיפתח מהטוב לראשון. למדתי את התואר בפסיכולוגיה וסיימתי אותו בענף הארגוני, בדיוק כשסיימתי את התואר קיבלתי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית.
שם התחיל באופן מוזר את סדרת האירועים שהובילה אותי היום לדבר על הבלוג שלי והיא שבפועל פגשתי בחורה, שהפכה לחברה הכי טובה שלי.
במשך כמעט ארבע וחצי שנים קיימנו ידידות קרובה, אמה הטרידה אותה בגלל הסיבה שאנחנו לא יוצאים ... עד שזה קרה. יום טוב לשתות קפה כמו בכל יום חמישי של קפה החלטנו להיות חברים, חודשיים אחר כך הצעתי נישואים ושישה חודשים אחרי ההצעה התחתנו.
כמעט שנה אחר כך החלטנו שהגיע הזמן להביא ילדים לעולם והנה אנחנו! אשתי עזבה את הפסיכולוגיה והחליטה להיות אמא במשרה מלאה, אבל כשבת שלנו גדלה מעט והיא "הספיקה" קצת זמן, היא החליטה שלא רק שהיא הולכת לעזוב את הקריירה אלא שהיא גם הולכת להתחיל!
כשהתחילה את עסקיה, סטודיו Mielú, סיימתי תואר שלישי והימנים שלנו מתחלקים בין החברה שלה, המשרד שלי וההתחנכות.
מה הניע אותך לכתוב בלוג?
יותר ממה שהניע אותי, אני חושב שזה שהניע אותי, התשובה הקצרה היא שאשתי הניע אותי.
מה שקרה היה שפתאום הייתי לבד, חיי השתנו בהיגיון בכך שהפכתי לאבא, אבל אף אחד לא אמר לי שאני אהיה לבד מכיוון שאשתי הייתה ממוקדת בתינוק שלנו.
כפי שהוא גם נתן חזה לביקוש חופשי מכיוון שהכל סובב אותם והיה לי המון זמן. אשתי הייתה עייפה מדי או עסוקה מכדי להקשיב לי (שכעת אני יודעת שהיא רגילה בהתחלה) אינטימיות? תשכח מזה! ללכת לרקוד? חה, אתה צריך לישון! כלומר, אתה יכול לקבל מושג על הפנורמה.
אז עם הזמן הפנוי נתקלתי בכך שלא ידעתי מה לעשות, אז החלטתי שהגיע הזמן לעשות תחביב.
העניין הוא שהפכתי להיות מאוד יצירתי עם מה שיכולתי לעשות, אז התחלתי לחשוב על גידול חסה, להרכיב פאזלים, להיות מומחה ביו-יו, אפילו לחשוב על גידול חלזונות וכאן אני חושב שאשתי כבר פחדה.
אז יום אחד הצעתי את ההצעה לנסות לנהל בלוג, אהבתי את הרעיון והשנה הבלוג בן שלוש.
איך הייתה אבהות עבורך?
זה היה הכל אבל משעמם. האמת שמעולם לא דמיינתי למה אני נכנסת, אתה שומע סיפורים, אבל אתה לא יודע מה זה עד שאתה שם.
עד כמה שאמרו לי לנצל את זה או את מה שקורה, אתם לא מבינים כמה מהר הנסיעה עוברת. בשנייה אחת אתם לומדים להחליף חיתול מלא בשלשול ובשנייה השנייה אתם עונים על שאלות על מקורם של תינוקות.
האבהות הייתה החוויה היפה ביותר בחיי, כלום וממש לא כלום, זה נתן לי את השמחות (גם פחדים וייסורים) שחוויתי. אני לא רואה את עצמי משחק את התפקיד של שום דבר מלבד אבא.מה היה האתגר הגדול ביותר שלך כאבא? האם יש משהו שחשבת שיהיה קל והתברר שזה לא?
מעולם לא חשבתי שזה קל, אבל לא דמיינתי שאחיה עייף. עייפות הפכה להיות בן לוויה שלי, בין אם בגלל ששיחקתי או בגלל שלא ישנתי כי היה לנו לילה עם חום, אני פשוט חיה ככה, עייפה.
אני חושב שהאתגר הגדול ביותר היה ברמה האישית, אני בא ממשפחה מעט מאצ'ואית והיכולת לממש את השיעורים האלה ולשנות אותם לא היה קל, זה עדיין נכשל בי, אבל כל יום שעובר אני מנסה קצת יותר ומנסה היה אבא קצת יותר טוב.
אתגר נוסף ולא ידעתי שזה הולך להיות אתגר הוא שאני נחרדת מההתעטשות הראשונה, מעולם לא דמיינתי שאני כל כך קטסטרופלית מבחינת הבריאות, זה סקרן, אנחנו הרפתקנים, פזיזים, אנחנו אוהבים לקפוץ כמה מוסכמות חברתיות, אבל שום דבר לא מתעטש יותר או שיעול וראיתי את עצמי אצל רופאת ילדים.
מה אתה הכי נהנה או אוהב בלהיות אבא?
אני אוהבת לראות איך הבת שלי מגלה את העולם. היכולת לחזות בתגליות שלו, בהיגיון שלו, במשחקים שלו, בטעויות שלו ובעצם כל מה שהוא עושה זה פנומנלי בעיניי.
בנוסף, אני מגלה את עצמי בדרכים שונות עם כל אתגר שהוא מציב בימינו, אנו נמצאים כרגע בשלב של בירור על תהליכים, ואז אני מבין את כל מה שאני מתעלם ממנו מהעולם ואני מתחיל ללמוד לענות על השאלות שלך ... או לפחות אני מנסה את זה.
איזו עצה היית נותן להורים אחרים?
שהם מסתבכים ככל שהם יכולים, שהם חושבים שכל רגע שהם מרפים הוא רגע שלעולם לא יחזור על עצמו ומה הטעם להרפות את הרגעים?
אבהות זה דבר חולף, תוך שנייה הילדים מפסיקים לבקש שיועמסו או ינוהלו.התחייבות להורות זו הרפתקה, אין יום כמו אחר, חלקם טובים מאחרים, אבל באופן כללי יש לך רק שני דרכים או שאתה מסתבך ואתה מעז לחיות אהבה שבחיים אתה תחווה או תישאר מרוחק ותלונן .
הפחדים תקינים, אז להורים הטריים אני ממליץ לך להתעלם מעט מהפחדים האלה, שתעזוב לאופקים חדשים שיגדלו כל יום עם ילדיך.
אנו מודים ישמעאל שהקדיש מעט מזמנו לספר לנו על אבהותו והבלוג שלו אבא מודרני. בימים שלאחר יום האב במקסיקו נשתף ראיונות נוספים עם הורים מקסיקנים.
