האם יש באמת אינסטינקט אימהי? מה גורם לנו לרצות להיות אמהות

"קריאת השעון הביולוגי תגיע אליך." "ברגע שיש לך את התינוק בזרועותייך תדע מה לעשות." אלה כמה מההצהרות שהרעיון שאמהות באה על ידי אינסטינקט טהור מכניס תחת זרועה. יש נשים שתמיד רצו להיות אמהות, חלקן לא החליטו עד גיל 30 ואחרות ... שהחליטו שלא להיות. אז ... האם יש אינסטינקט אימהי? מה קורה אם אין לי את האינסטינקט הזה? האם אתה יכול להיות אם טובה בלי אינסטינקט אימהי?

האינסטינקט האימהי, המובן כדבר שמוביל אותנו ללא שליטה להביא ילדים לעולם, אינו קיים, ולכן גם "השעון הביולוגי" המפורסם. חברה, תרבות, סביבה או אידיאלים הם גורמים שאמנם ממלאים תפקיד בזה של האימהות, שכפי שיותר ויותר מומחים מעידים היא החלטה ולא אינסטינקט.

בנקודה זו יש כבר הסכם אחד או יותר פה אחד בקהילה המדעית, ויש מעט מחקרים שמוכיחים זאת.

יחסית יחסית, הוא קפץ לזירת אורנה דונאת עם ספרו השנוי במחלוקת "אמהות חוזרות" ובו הציג את תוצאות המחקר שלו: חלק מהנשים (ולא מעטות) מתחרטות על היותן אמהות. מעבר למחלוקת זו, טוענת הסוציולוגית כי מצאה במחקרה כי האינסטינקט האימהי אינו קיים.

מהו אינסטינקט?

כדי להיות ברור אם זה של האינסטינקט האימהי, אולי הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לשקול את כוונתנו ב"אינסטינקט ". כדי להתייחס להתנהגות כיצרית, עליה לאסוף סדרה של תכונותבהיותו אוטומטי, שאי אפשר לעמוד בפניו, עליו להיגרם על ידי גורם סביבתי כלשהו ואינו דורש הכשרה.

בנוסף לכל זה, התייחסות למשהו כאינסטינקטיבי חייבת להתרחש אצל כל בני המין ולא ניתן לשנותו, כלומר, לא ניתן לשנותו. וזה, עכשיו, לא קורה באימהות: לא כל הנשים מרגישות את הרצון הבלתי ניתן לעצירה ובלתי ניתן לשינוי להיות אימהות.

יותר מאינסטינקט, אנו מדברים על תנופה או "נטייה"

במקרה של בני אדם רבים פסיכולוגים ופסיכיאטרים מדברים לא על אינסטינקטים אלא על דחפים. אנשים נולדים עם סדרה של דחפים או הנחיות מולדים אשר יתנו את התנהגותנו לכיוון זה או אחר, אך הם אינם ניתנים לשליטה או בלתי ניתנים לשינוי כאינסטינקטים.

אנו מסוגלים לשלוט בהתנהגות שלנו. לדוגמא: אכילה כשיש רעב היא אינסטינקט הקיים בכל המינים (בגלל ההישרדות) עם זאת בני אדם מסוגלים לשלוט על היבט זה ואפילו לעשות דיאטה מרצון.

בעולם החי מין והולדה קשורים מטבעם, אך לא במקרה שלנו. במשך מאות שנים אנשים השתמשו (בהצלחה רבה יותר או פחותה) באמצעי מניעה, עד שהם מגיעים לזרם כמעט אמין כמעט לחלוטין. לפני שזה היה סקס = הריון, כי לא היה אחר, אבל עכשיו זה סקס (עם אמצעי מניעה) = הנאה, אז האימהות היא החלטה (אני מדבר באופן כללי, ברור שלפעמים דברים קורים).

אבל זה לא טבעי? האם זה לא יוביל להכחדה? בכל יום אנו יותר ויותר בני אדם על פני האדמה, זה לא נראה בדיוק כאילו האימהות היא מודעת, וולונטרית ומהורהרת תסיים אותנו כמין.

ומתי נולד בננו?

אולי לרעיון האינסטינקט יש עוד "אמת" או משמעות ברגע שילדנו נולד, שהצורך להגן עליו ולטפל בו מופיע. הנצחת המין והימנעות מהכחדה יכולים להיות גורמים המצדיקים זאת. בכל מקרה זה עדיין לא דפוס שאינו ניתן לשינוי וכמובן שאינו מתרחש אצל כל בני המין האנושי, כך שיותר מאינסטינקט שוב ​​היינו מוצאים תנופה / נטייה.

בכך, כמו עם "השעון הביולוגי", מיתוס האינסטינקט משמש כלי לחץ חברתי. ברעיון האינסטינקט אומרים לנו ש"טבעיות "נדע מה לעשות, שנשים, בגלל מה שאנחנו מתוכנתים לכך, אנו שומעות את הרעש הקל ביותר שהתינוק משמיע, שיש לנו חוש שישי לגבי מה שקורה ... אבל זה לא ממש כזה.

זה נכון שיש "נטייה מוקדמת" לטיפול בתינוקות, כדי לענות על צרכיהם. לדוגמא, מחקר בטוקיו קבע כי אמהות מבחינות את הבכי והצחוק של התינוק שלהן מאחרים, וכי פעולה זו מפעילה מעגלים ספציפיים במוחם. אולם המחקר הזה התרכז רק באמהות ולא באבות.

עם זאת, יש מחקר נוסף שנערך על ידי אוניברסיטת סנט אטיין שקבע כי אבות ואמהות הם כשירים בדיוק להבחין בבכי התינוק שלהם ... החוקרים גילו כי היכולת לזהות ולבכות את התינוק שלהם נקבעת על ידי זמן שבילה איתו, לא בגלל מין ההורה.

אז מה מניע אותנו להיות אמהות?

הדחפים המולדים האלה שיש לנו כמין תלויים בגורמים רבים, כלומר הם מאופנים, הם ניתנים לשינוי, כמו שאמרתי קודם: כיום האימהות היא החלטה.

חלק מה משתנים שיכולים להתאים, ביטול, הגדלה או הקטנה של "הרצון להיות אם" הם למשל המודל האימהי אליו הוא נחשף, גורמים חברתיים, אישיים, תרבותיים, סביבתיים, חוויות, אידיאלים ...

בנוסף דחפים אלה כלפי האימהות הם לא קשורים בהכרח להנאה או לסיפוק כפי שאתה עשוי לחשוב: אמא שלא רצתה להיות (אבל הייתה מסיבה כלשהי) עשויה ליהנות מאוד מהילד שלה בזרועותיה, להפך, אם שרצתה להיות מעל כל הדברים אני בכלל לא נהנה מכלום.

בכל מקרה אסור לשכוח עד כמה מורכבת האדם, הייחודיות של כל מקרה, של כל תרבות, של כל חברה. אל לנו להתעלם מהדבר הכי חיובי שאמהות היא, בטוב ורע, ההשפעה שהיא גורמת על האם (וגם על האב, אבל היום אנחנו מדברים על עצמנו), השינוי שמשמעותו רגשית, חיונית , חברתי ... כשיש כל כך הרבה משתנים על כף המאזניים, לחשוב שהכל תלוי באינסטינקט זה לא הגיוני.

תמונות: Pexels.com

בתינוקות ועוד: איך אמהות מודרניות מרגישות לגבי האימהות שלהן?

וידאו: זן נדיר - מכרסמים (מאי 2024).