הנקה היא זכות של תינוקות ואמהות, ולמרות שנעשה הרבה כדי לנסות לנרמל אותה, מקובל לקרוא סיפורים של אמהות שהותקפו או נבכו בשל כך בפומבי.
אבל עכשיו, משהו שציפינו לו הרבה זמן קרה. מלצרית מראה את תמיכתה באם שהניקה את תינוקה במסעדה בה היא עובדת, ומזכיר לנו את החשיבות של תמיכה זה בזה.
איזבל איימס היא אם לתינוקת בת 10 חודשים בשם שארלוט שאכלה ארוחת בוקר עם בתה במסעדה באריזונה. באותו יום ארוחת הבוקר הייתה קשה במיוחד מכיוון שבתה הייתה פעילה מאוד ולא נתנה לה הזדמנות רבה לאכול. כיצד התינוק הראה סימני רעב הוא התחיל להניק, משהו שלא תמיד קל לו בציבור.
כששרלוט הפסיקה להניק, המלצרית שנכחה בה ניגשה אליה, השאירה לה צלחת ואמרה: "הנה, הפנקייק הזה הוא מתנה בשבילכם. להלן פתק קטן שמסביר מדוע".
פרסוםאני עדיין כותב עיניים דומעות שעות אחר כך. בזמן שארוחת הבוקר הבוקר עשיתי את הדבר הרגיל שלי - ניסיתי לסובב ילד פעיל מאוד בן עשרה חודשים תוך כדי ניסיון לגימה לפחות לגימה אחת מהקפה שלי. כששרלוט נהיה רעבה התחלתי להניק אותה. זה הלך בסדר, אבל לאחרונה זה היה קשה במיוחד. יש לה עכשיו 6 שיניים ושנינו חולים כבר שבוע. כשסיימה, השרת שלי ניגש ואמר, "הפנקייק הזה ממני אליך. הנה הערה קטנה שתסביר למה." ואז היא החלה לספר לי איך "אמא שלנו חייבים להשגיח אחד על השני". דמעות מיידיות חיבקתי את הזר המתוק להפליא ובכיתי שוב. לאלו מכם שלא מבינים מדוע זה משמעות, אני אביא את זה בפרספקטיבה. הנקה היא אחד הדברים הקשים ביותר שעשיתי, ליד הלידה. אף אחד לא מכין אתכם לזה, אבל כולם מצפים שתהיו מצוינים בזה. אתה מרגיש כישלון מוחלט כשזה לא קורה מייד. בשבועיים הראשונים אחרי שנולדה שרלוט, יכולתי רק לשאוב ולבכות כי הייתי שברירי לב עד שלא יכולתי לגרום לה לתפס. ואז במשך 4 השבועות הבאים יכולתי רק להניק עם מגן פטמה. זה היה טוב יותר משאיבה אבל עדיין לא אותו הדבר. רק כשישה שבועות אחרי שנולדה היא נעלה בפעם הראשונה והצלחתי להניק בהצלחה. בכיתי דמעות של הקלה ושמחה אקסטטית. אפילו בגיל 10 חודשים, זה עדיין קשה כמה ימים, אפילו בלי לדבר על הנקה. לא ישנתי ימים כי היא חולה. אני מותש. אתמול התסכלתי כל כך וצרחתי חמישים מילים קללות לכרית. זה #momlife כמה ימים. אבל בשביל זר גמור לראות אותי, ולהגיד "תודה". הרגשתי שהיא הייתה שם במסע שלי כל הזמן, והיא ידעה כמה פעמים רציתי לוותר אבל לא. לעתים קרובות כל כך, לפני שאני מאכיל את שרלוט בפומבי, אני זוכה לפחד של פחד. "אוקיי, זה הזמן. מישהו הולך להציק לי. הם יצעקו עליי. מישהו הולך להגיד לי שאני לא יכול לעשות את זה כאן." אבל לא היום היום קיבלתי אהבה, כבוד ופנקייק בחינם. תודה לחברתי אמה, אריקה ❤ # נורמליזה בהנקה # אהבת נפוח
פוסט ששיתף איזבל איימס (@mrsalexanderames) בתאריך 28 בפברואר 2017 בשעה 10:49 בבוקר PST
פתק המלצרית, שנקרא אריקה, אמר: "תודה שהנקה כאן! הרבה אהבה וכבוד". זה כל כך ריגש את איזבל עד שהחליטה לשתף אותו בחשבון האינסטגרם שלה בליווי ההודעה הבאה:
עדיין יש לי עיניים דומעות כותבות שעות אחר כך. תוך כדי ארוחת הבוקר הבוקר עשיתי את הדבר הרגיל - ניסיתי להילחם עם תינוק פעיל מאוד בן 10 חודשים, לקחת לפחות לגימה מהקפה שלי. כששרלוט נהיה רעבה התחלתי להניק אותה. זה הלך כשורה, אך לאחרונה זה היה קשה יותר. עכשיו יש לו בסך הכל 6 שיניים ושנינו חולים כבר שבוע. כשסיימה, ניגשה המלצרית שלי ואמרה, "הנה, הפנקייק הזה הוא מתנה בשבילך. הנה פתק קטן שמסביר למה." ואז הוא התחיל לספר לה איך "האמהות שלנו צריכות להתראות". בכיתי מייד. חיבקתי את הזר המדהים והמתוק הזה ובכיתי שוב. למי שלא מבין מדוע זה משמעותי, אני שם אותם בפרספקטיבה. הנקה הייתה אחד הדברים הקשים ביותר שנאלצתי לעשות לאחר הלידה. אף אחד לא מכין אותך לזה, אבל כולם מצפים שתהיה מעולה בעשייה. אתה מרגיש כישלון מוחלט כשזה לא קורה מייד. בשבועיים הראשונים אחרי שנולדה שרלוט, יכולתי רק לשאוב ולבכות כי הרגשתי הרוס מכיוון שלא הספקתי לאחוז בה טוב. ואז, במשך 4 השבועות הבאים, יכולתי רק להניק אותה עם ספל תה. זה היה טוב יותר מאשר לשאוב את החלב שלי, אבל זה עדיין לא היה אותו דבר. רק 6 שבועות אחרי שנולדה היא סוף סוף הצליחה להשיג אחיזה טובה לראשונה והצלחתי להניק אותה בהצלחה. בכיתי דמעות של הקלה ושמחה עצומה. עדיין בגיל 10 חודשים, קשה לי כמה ימים, אפילו בלי לדבר על הנקה. לא ישנתי ימים כי היא חולה. אני יותר ממותש. אתמול התסכלתי כל כך עד שצעקתי 50 מילים רעות על הכרית. אלה חייה של אם כמה ימים. אבל העובדה שזר גמור הביט בי, ואמר "תודה" ... הרגשתי שהיא מלווה אותי בטיול כל הזמן הזה, ושהיא יודעת כמה פעמים אני רוצה להיגמל אבל לא. לעתים קרובות מאוד, לפני שאני מאכיל את שארלוט בפומבי, אני מרגיש מעט מפוחד. "אוקיי, זה היום. מישהו הולך להציק לי. הם יצעקו עליי. מישהו בא להגיד לי שאני לא יכול לעשות את זה כאן." אבל לא היום. היום קיבלתי אהבה, כבוד ופנקייק בחינם. תודה לחברתי אמי, אריקה.
איזבל מסבירה שהיא רצתה לחלוק את הסיפור הזה בגלל החוויה החיובית. וזה עושה טוב, מכיוון שברוב המקרים, כאשר אנו קוראים סיפורי אמהות המניקות בציבור, רבים מהן מוטרדות או אפילו מתבקשות לעזוב את המקומות.
אבל בנוסף למחוות כמו זה עוזרים לנרמל את ההנקה, גם מזכיר לנו את החשיבות לתמוך בנו כאמהות, אחד את השני. שתהיה דוגמא לפעולה שעלינו לבצע כשאנחנו רואים אם אחרת שאולי תזדקק לעזרתנו.
טוב לראות את זה לאט לאט אנחנו פותחים את הדרך ומשפרים את תפיסת ההנקה בציבורהחל מסלבריטאים שמדברים בעד הנקה בציבור, ליוזמות בחנויות מסוימות, שם הם מציבים שלטים שמזמינים אמהות המניקות ליהנות מכוס קפה או תה בזמן הנקה של תינוקותיהן.
