בשבת 21 אלפי נשים יצאו לרחובות בכמה ערים בארצות הברית והעולם כדי להביע את דחייתן מהנשיא שהושק לאחרונה דונלד טראמפ, או ליתר דיוק מה אמור להיות הכיוון החדש של מדיניותו.
עד מהרה החל צילום לרוץ כמו אש בשדה קוצים ברשתות החברתיות עד שהפך לוויראלי. בתוכה אנו רואים ילדה בת 22 חודשים הנושאת דגל משלה שנעשה על ידי עצמה וכמובן בשפה שלה. התצלום לא הותיר אף אחד אדיש ובמקום שרבים ראו השראה אחרים רואים שימוש פשוט מנוצל לחפותו של ילד. וברור ש לא כל האבות או האמהות רואים בהפגנה מקום לילדים.
חינוך או מניפולציה?
התשובה עבורי היא פשוטה; לקחת את ילדיי להפגנה זה ללמד אותם שיעור נוסף בחיים, כיצד לממש אחת מהזכויות העיקריות שיש לכולנו כאזרחים, כולל אותם. החברה עוברת והם גם חלק ממנה וככאלה הם חייבים להיות מיוצגים וחובתנו כהורים להשגיח על כך.
ברור שככל שהם קטינים זה יהיה תלוי בגילם ובסוג הביטוי שיש להם דעה משלהם או לא. אולי, ברוב המקרים הם לא יודעים היטב למה הם שם, אבל כשהם מבוגרים ואם אנחנו אלה שמדברים על מה שקורה מחוץ לשבט או לדי.סי.טי., הם בוודאי רוצים להיות אחד נוסף לצידנו וכמובן בדרכה שלה
החשיבות שיש מקום בקבוצה
באותו אופן שמבחינתם חשוב שנתן להם אחריות מסוימת, אותו הדבר קורה בכך שהופכים אותם למתחלקים מהפן האחר הזה, כמובן שהם תמיד בשיא וכבודם.
מבחינתם זה לשתף זמן עם הוריהם שעושים "דברים ישנים"למרות שהם אפילו לא יודעים היטב למה אנחנו נושאים פוסטרים וכולנו שרים או צועקים סיסמאות. זה המקרה של הצילום, שבו הילדה ככל הנראה כשראתה את הוריה ובעיקר את אחותה לעשות את הבאנר שהיא רצתה להצטרף אליו אנחנו לא יודעים אם הוא היה בעד או נגד הצעדה, אבל ללא ספק מה שהוא היה בעד להיות עם שאר בני המשפחה ולעשות כל מה שהם עושים.
בטיחותם של קטינים חשובה
לרוע המזל, לא כל הביטויים בטוחים לילדינו ולמרות שנטען בהם חשוב, יתכן שזה לא המקום הטוב ביותר עבורם אם איננו יכולים להבטיח את שלומם.
מה אם הבן שלי לא היה רוצה להצטרף אלינו?
מה קורה אם בננו לא רוצה ללוות אותנו, אם הוא מעדיף להישאר בבית לצפות בטלוויזיה (להגיד משהו)? ברור שהוא לא מרגיש שהבעיה הולכת איתו וייתכן שזמן זה נכון אבל אני חושב שחשוב לגרום לו לראות שזה לא עניין של עכשיו, אלא להגן על מה ששייך לאחד או אפילו, כמו שהיה מההפגנה האחרונה צאו להגנתם של אחרים.
אני חושב שהשתתפות בהפגנה זה משהו שצריך לעשות, לפחות פעם אחת. זה גם לא הכרחי שניקח אותו להזדמנות הראשונה גם אם הוא לא רוצה, נוכל לדבר על זה, להסביר עד כמה חשוב להגן על הזכויות של כל אחד, להביע את חוסר שביעות הרצון שלנו ממה שקורה באותה דרך שהוא מביע את זה בנושאים שהכי מעניינים אותו, נסה להכניס את עצמנו למצב שלו, לכבד את החלטתו ולחכות להזדמנות חדשה, מכיוון שכולנו יודעים מה זה לקחת ילד לאירוע שלא מותאם בלעדיו אתה רוצה ללכת.
איך להתכונן להפגנה עם ילדים?
כמו שהיינו עושים עם כל בילוי אחר עם ילדים שיכול לקחת כמה שעות. הביא תרמיל עם מים ומזון, הגנה לשמש אם זה קיץ או לקור אם הוא חורפי
אם הולכים להיות תינוקות או ילדים צעירים מאוד שלא יכולים או לא יעמדו זמן רב ברגל, עלינו לחשוב על נשיאת מערכת ניווט כזו או אחרת טוב יותר ממכונית, בגלל בעיות התמרון שיש לנו בהפגנה.
חשוב גם לומר להם מה עליהם לעשות כדי לא ללכת לאיבוד ואם במקרה יודעים מה לעשות במקרה זה.
קטינים מחויבים חברתית
אנו עשויים לחשוב שלילדים שלנו אכפת רק מטלפונים ניידים, טאבלטים או מי משחק בסוף השבוע הזה, אבל המציאות היא יותר ויותר ילדים מחליטים לעשות את הצעד ולעבוד כדי להשיג עולם טוב יותר עבור חבריהם לכיתה.
עברנו כבר את הזמן של להיות ציר כיתה או אחראי להפצת מחברות בכיתה, עכשיו זה לא קשה למצוא קבוצות עבודה בבתי ספר הקשורים בדרך כלשהי לתנועות חברתיות ומחויבות לקהילה.
חשוב לנו להנחיל לילדינו את רוח ביקורתיתכמו ערכים רבים אחרים כמו הזדהותה התחייבות וה מאמץ. מחר ואולי היום אולי לא יסכים איתנו או עם הרעיונות או המטרות שלנו, אבל המטרה היא לא לחשוב כמונו, אלא לקבל את הכלים הנחוצים לעשות זאת למען עצמם ושהם יודעים להשתמש בהם.
ואתה, האם לקחתם את ילדיכם להפגנה?
