כאשר הורים מתגרשים ואינם יכולים לפתור את ההבדלים שלהם בדרך תרבותית, היחידים שנפגעו בסופו של דבר הם הילדים, וזה מקרה ברור עד כמה אבסורדי במצבים מסוימים יכולים להיווצר כאשר אין ביניהם דיאלוג.
אב מפלמה דה מיורקה תבע את אשתו לשעבר כדי להגשים את משאלתו כי בתו היחידה בת 8 תעשה לה את הקהילה הראשונה, שאמה התנגדה לה. הסכסוך נפתר עם גזר דין של שופט שמאלץ את הילדה להכין, מאולץ, את הקודש הראשון שלה.
אני לא אדבר בענייני דת, כי זה לא העניין. כשאחד ההורים רוצה שבנם יתחנך בקתוליות והשני לא, זה עניין של כך עליהם לדו-שיח ולהגיע להסכמה. ואם לא, שאל את הילדה מה המשאלה שלה, שיהיה לה גם מה להגיד, ועם שמונה שנים היא כבר מסוגלת להחליט.
לטענת האם, היא התנגדה לכך שהילדה תעשה את הקודש משום שהיא אמרה לו שהיא לא רוצה לעשות את זה, וגם לא רצתה ללמוד דת. לכן אני כותב את זה בנושא אלטרנטיבי, שחייה.
כשנשאלה על ידי השופטת, הודיה הנערה כי הלכה ללימודים, אך כי לא בא לה כל כך, העדיפה ללכת לשחות. גם הוא אמר לו שהוא לא רוצה לחיים, אבל רוצה ללבוש את השמלה הלבנה.
האם באמת יש צורך בשופט שיחליט עבורם?
בימם התחתנו הזוג עם הכנסייה ובתם הוטבלה. זה נלקח בחשבון על ידי בית המשפט לצורך עונשו. הוא מאמין שזה לא שלילדה "יש צורך או לא לעלות לקהילה הראשונה, אלא שזה מעשה עולה בקנה אחד עם מסלול ההורים הקתולי"בנוסף, גם אם רק האב הוא המעוניין לערוך טקס דתי זה של ניהול סקרמנט, השופטים מבינים ש"זה לא גורם נזק או נזק לילדה, ולא לאם", שהודה בקתולית ובמאמינה. .
הדרמטי ביותר הוא שאולי הילדה רצתה לרצות את שני ההורים והרגישה לחוצה לקבל החלטה סופית. במקרה זה, ההורים הם באופן הגיוני צריך לדבר עם הבחורה זה עם זה ולהגיע לקונצנזוסאתה לא חושב
