כאשר הורים מגלים שלתינוק שלהם יש תסמונת דאון, נראה שהעולם משותק ופולש למבוכה, האם נוכל להשיג זאת? האם נהיה הורים טובים? איך יהיו החיים שלנו?
ניתן לראות את כל הרגשות הללו משתקפים בהם 'סיפורו של ג'אן', סרט תיעודי רגשי המראה את חיי היומיום של ילד עם תסמונת דאון, וזה יוקרן היום בפסטיבל מלאגה.
הכל התחיל בבלוג, סיפורו של ג'אן כדרך לפרוק פחדים, אי וודאות, ספקות וכל מה שחש אביו של ג'אן, ברנרדו מול. הערך הראשון נכתב כקתרזיס באותו יום שנודע לו שבנו סובל מתסמונת דאון. "הייתי צריך להתמודד עם מה שהרגשתי, פחד חברתי ופחד עצמי. אתה מרגיש מאוד בודד. אמרתי לעצמי: אם אתה כל כך מפחד מהחברתי, הפוך אותו לחברתי."
מאותו יום, הם החליטו להקליט כל יום של בנם ולכתוב בבלוג כל אחד מההישגים הקטנים שלו, החל מהזחילות הראשונות שלו, הצעדים הראשונים, הפעם הראשונה שהוא ראה את הים, ימי הולדתו, כמו גם תמונות של מתי הם נגעו בביקורים לא צפויים בבית החולים.
כך נאספו שש שנים מחייו של ג'אן, סיפור מרגש של התגברות, של מסירות, אך מעל לכל סיפור של אהבה טהורה כלפי בן נפלא שנולד עם כרומוזום נוסף.
