כשאתה קרוב ללדת אתה חושב על כמה נפלא יהיה לו כבר להיות בזרועותיו, לאגרוף אותו, לנשק אותו, להלביש אותו, לראות אותו עם הבגדים שקנית אותו, ליהנות מהנוכחות שלו, ללמד אנשים את האהבה החדשה בחייך, תצלם לזכור תמיד, להאכיל ... להאכיל אותו !?
כן, באופן עקרוני כן, האכלתו היא גם חלק מהדברים היפים: לראות אותו יונק, לשמוע אותו בולע, לראות איך הוא מניח את היד הקטנה על חזהו כאילו הוא לא מתכוון לברוח ולראות אותו ישן בשלווה אחרי אותו רגע. אלא אם כל זה לא קורה והתינוק נצמד לחזה, כואב, תופס, נפרד, מכניס את ידיו לפנים, בוכה, מציצה, נרדם ואחרי חמש דקות הכל מתחיל שוב: זה הנקה שגורמת לך להרגיש אשמה, הנקה נכשלה, הנקה שגורמת לך לבכות.
לפגוע
זה נורמלי שהימים הראשונים כואבים מעט, אי נוחות קלה, כי זה נורמלי ששום דבר לא כואב בכלל, אבל זה רק כמה ימים ו הכאב אמור להיטיב ככל שהתינוק פותח את הפה יותר וככל שהשד פחות מלא. אבל לפעמים זה לא כואב. התינוק לא תופס טוב, או שיש לו פרנלום, והכאב לא רק לא פוחת ככל שחולפים הימים, אלא שהוא מתגבר. ונראים סדקים, ומה שצריך להיות רגע של הנאה הופך בהדרגה לרגע של סבל, והכאב מתחיל להיות תמידי, כל כך מעצבן, שהאם כמעט מתפללת שהתינוק שלה ישן קצת יותר כל זמן, לא לשמוע את הג'מיטיטו שלו, זה שקודם לבכי, עליו יהיה להרגיע עם החזה שלו ועם יותר כאב.
קח את זה, נפרד, הניח ידיים מקדימה ובכה
כאשר תינוק רעב הוא רק מבקש לפייס את התחושה הרעה הזו של חוסר, את אותה אי נוחות בבטן, וזו הסיבה שהוא מנסה להשתמש ביניקה כמנגנון שמרגיע אותו. ליניקה יש השפעה זו, להרגיע אותם, אבל אם זה לא מלווה באוכל זה לא עוזר הרבה. אז הוא אוחז בחזהו, אבל אם הוא לא מבין את מה שהוא צריך, הוא נפרד, בוכה ומנסה לעזור לעצמו בידיים. רוצה קח את החזה שלך והכניס אותו לפה, אבל הוא לא יודע, הוא לא יכול. הוא לא מסוגל לעשות זאת מכיוון שהוא עדיין לא מתאם.
בתינוקות ועוד לאם המתקשה בהנקהומחוות הייאוש ההיא מתחילה להלחיץ את האם, שאינה סובלת רק מהכאב שהיא יודעת שעובר עליה, אלא מהראות שהיא לא מצליחה להרגיע אותו, להרגיע אותו, לגרום לו להרגיש רגוע.
"אני לא מסוגלת, אני לא אמא טובה"
והקינות מתחילות. התחל להאשים. ראו תינוקות אחרים יונקים וראו שהם אוכלים בשקט. אם לפני מספר ימים הוא שוחח עם חברו, שילד לפני שבועיים, ואמר לו שהוא מרוויח יותר מ -200 גרם לשבוע! אבל היא לא עושה זאת. היא מרגישה שהיא לא מצליחה, וכולם מודיעים לה לדעת: התינוקת שלה, בן זוגה שלא אומר את זה, אבל נראה שהיא חושבת על זה, ואמה, כן, היא כן אומרת, תני לה בקבוק , מי הולך רעב.
ובסופו של דבר הוא מוותר כי הוא כבר לא יכול לעשות את זה ופונה לרופא כדי להסביר שהכל מסתדר לא רע. אם תמצא איש מקצוע מיומן, יהיה לך מזל מספיק טוב למצוא כמה פתרונות תקפים אפשריים. אולי הוא מוצא את הבעיה והכל מתחיל להשתפר מאותו הרגע, אבל יתכן שלא יהיה לו את המזל הזה ואחד מאלה שאומרים "תן לזה לפי דרישה, ברגע שהוא יבקש ממך, ונתראה בעוד יומיים" יבקר אותו. זה בסדר, נכון, לפי דרישה, אך יתכן וזה לא מספיק מכיוון שכבר עשית את זה, כבר נתת לו דרישה.
ויומיים חולפים, כשהעיגולים הכהים שלך עברו ליותר, ההנקה גורמת לך לבכות כי זה כואב יותר ויותר, ונתת לזה גם כשהרגשת שאסור לך, שעדיין תצטרך לישון. שהם אמרו לך ש"שינה גם מזינה אותם "ויש לך הרגשה שאתה לא ישן יותר מדי ואוכל הרבה ... בוא נראה אם היית כל כך מוצלח לציצי וישן מעט לא העלה מספיק משקל! והוא קפץ פעמיים! "זה לא יכול להיות טוב למשקל שלך," אתה חושב.
אתה עומד במשרד ורואה שלא רק שלא עלה במשקל, אלא גם זה איבד 20 גרם. יומיים בהם שמת את כל מה שהיה לך, בו בכית את כל הדמעות שנשארו לך, סבלת את הכאב בכך שנשכת את שפתך, נרגעת ככל יכולת, בקושי ישנת לאכול, התעלמת מכל העצות של האחרים, לא שחררת אותו כמעט לאכול, והכל מתוך כוונה להיות עוד אם אחת, אם רגילה, מאלה שרק הולכת לרופא ילדים, אחד מאלה שרואים בפארק, מורידה את הציצי חסר הדאגות שלה ומאכילה את התינוק שלה כאילו עשתה את זה כל חייה.
ובדיוק שם התינוק מתחיל לבכות, בהתייעצות, ואתה מרגיש את הצינה הזו שעוברת בכל גופך, בידיעה שאתה תצטרך להניק שוב, עם כאב, סבל, והכל כדי שלא תעשה אני לא עולה במשקל.
ולא הכל תלוי באנשי המקצוע
ואני יודע שאני חוזר על עצמו, אבל אמהות מניקות זקוקות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות שיודעות להניק כדי שאוכל, לפחות מי שרוצה להניק, יכול לעשות את זה. בהיעדרו נמצאים יועצי ה- IBCLC וההנקה, ששירותיהם והצלחותיהם בתפקידיהם הם מעל לכל ספק, אולם ישנם מקרים בהם נדרשות בדיקות, נהלים וטיפולים ואז האחריות מוטלת על אנשי המקצוע הרפואי. לכן הם צריכים לדעת.
ולא, אני לא אשאר לבדי בהן, כי לא הכל תלוי באנשי המקצוע. העובדה שהנקה בסופו של דבר נכשלה זה משהו שקורה מסיבות רבות: לפעמים כן, הם אנשי המקצוע, שנותנים עצות שגויות או פשוט לא נותנים להם, מכיוון שהם לא מכירים אותם. לפעמים זו סבתו של התינוק, שהיא לוחצת הרבה, לפעמים זו האם, שרק רוצה להיות מאושרת ולשמח את בנה, לפעמים זה האבא, שלא רוצה לראות אף אחד מהם סובל, ומי מציע לתת בקבוק, ולפעמים כולם בבת אחת, כי כאשר ההנקה הופכת להיות, בסבל, בכי, שינה, כאב, תינוק שלא משמין, רופא ילדים שעושה פרצוף של "אנחנו לא הולכים טוב ומשפחה שמתעקשת שתעקוב אחר עצתם, תחושת האשמה היא כזו שנראה שהדבר ההגיוני ביותר הוא לזרוק את המגבת ולמצוא את הפיתרון הקל והמהיר ביותר, זה שגורם לכל דבר להשתנות באופן מיידי.
בתינוקות ועוד אם תינוקך יונק, אלה הם המפתחות שיעזרו לך לאמת שמאכילים אותך היטבלא, זה לא הכי טוב, אבל עבור משפחות רבות זה לא משנה מה עדיף או יותר גרועאבל צא מהסחרור הזה של סבל פיזי ופסיכולוגי והפסיק לפגוע בתינוק. זו הסיבה שאמהות רבות בסופו של דבר נותנות חלב מלאכותי למרות עצמן וזו הסיבה שהן סובלות, ויש כאלה שבוכות כשהזמן עובר ואומרות להן ש"לא ניסית מספיק קשה "," זרקת את המגבת מוקדם מדי "," חלקן מאוד חלשים ואל תעשה את הבלתי אפשרי להנקה "או" אם היית מניקה עכשיו לא היה רע "... תחושת האשמה עדיין שם והפכה להחלטה שהתקבלה באותה תקופה, להתחיל ליהנות אימהות
האידיאל? זה מצא מישהו שיעזור לך וקחו בחשבון שלפעמים זה קורה, שההתחלות לפעמים כאלה. אם זה לא רופא הילדים, זהו יועץ הנקה, או חבר, או האם, או מישהו שיש לו את הזמן והידע להיות שם על ידי עזרה בכל מה שנדרש. אם הם מצליחים לעבור את אותו הרגע, אותו טראנס, אולי הכל נגמר בהנקה מוצלחת. אם זה לא אפשרי, אם אתה לא מוצא את אותו אדם שיודע לעזור לך, אם אתה מגיע למצב שאתה לא יכול לעשות יותר, זה נורמלי בסופו של דבר לתת בקבוק, כי לכולם יש גבול ו הדבר האחרון שאתה רוצה, כמו שאמרתי, הוא לראות את התינוק שלך סובל.
לכן עלינו לעשות זאת כבדו את האמהות, כולן, גם לאלה המניקים וגם למי שמאכילים בקבוקים, בבתיהם או ברחוב. שראיתי גם את זה, מראה של אי-אישור לראות אישה נותנת בקבוק לתינוק קטן.
כמובן, כמה מסובך יכול להיות לתינוק, אם תעשו מה שתעשו תמיד יהיה מישהו שיגיד לכם שתוכלו לעשות טוב יותר.
אצל תינוקות ועוד "את אימהות, ואתה מצליח מאוד", מסר מנחם לכל האימהותתמונות | י.פ.י.
בתינוקות ועוד | הצלחות וכישלונות הנקה, כיצד להיות עד פסיבי לכישלון הנקה, 7 מפתחות לחיות הנקה מאושרת
