יש הרבה דברים שמאחדים אותנו כאמהות, אך בדרך כלל אנו מתמקדים באלה שמפרידים בינינו ומבדילים אותנו. אנו שופטים. למרות שאין לנו כוונה ונלך ליברלים, בדרך כלל אנו שופטים שלא מגדלים את ילדיהם כמונו.
שאם היא נותנת בקבוק, שאם היא תשאיר אותו במשתלה בארבעה חודשים, שאם היא אם חד הורית, שאם היא עבד לציצי, שאם היא תעזוב לפני העבודה לטפל בילדיה ... מי יודע מה יש מאחורי כל סיפור לשאול את ההחלטות שכל אחד מהם מקבל לגבי ילדיהם? הודעה זו מעבירה הודעה יפה עבור לשים סוף למלחמה האבסורדית של האם: בואו ונפסיק לשפוט כיצד כל אחת מגדלת את ילדיה.
ישנן דרכים רבות לגדל כמו אמהות, ואף אחד מהם אינו טוב או גרוע מהשני, כולנו רוצים את הטוב ביותר עבור ילדינו ואנו לוקחים את מה שאנחנו מאמינים כי הם ההחלטות הטובות ביותר עבורם.
לפני מספר חודשים הראינו לכם סרטון מצחיק שדיבר על אותו הדבר, "מלחמת האמהות", אבל בצורה הומוריסטית, והחשיבות להציל את מה שמאחד אותנו במקום מה שמפריד בינינו.
כעת אותו מותג (סימילאק) עושה זאת שוב, אך בנימה רגשית יותר, אתה עלול להרגיש מזוהה או לראות באמהות האלה או באמהות אחרות שאתה מכיר, ואשר אתה יכול לשפוט, או אתן את.
בסרטון הוא מוצג שבע אמהות אחרונות עם דרכים שונות להיות, ולכן עם דרכים שונות לגדל את התינוקות שלך. כל אחת עם ההיסטוריה שלה, העדפותיה, סבלותיה, והאמונות שלה לגבי מה שהם רוצים ולא רוצים לילדים שלהם.
בסופו של דבר, השבעה מתלכדים וכצפוי, הם מודים בכך ששפטו או הרגישו שנשפטו על ידי האחרים בהתחלה. אבל כשהם נפגשים הם מבינים שהדבר החשוב הוא להיפטר מדעות קדומות, להשאיר את הביקורת בצד ולכבד כל אחת ואמא.
זה מדבר על "אחוות אימהות", משהו שאנחנו צריכים להתחיל ליישם. זה של תומכים זה בזה בלי לשפוט. כי יש לנו הרבה מה ללמוד זה מזה. אם היינו מקשיבים יותר ושפטנו את עצמנו פחות, הייתה לנו אימהות שמחה יותר ומעל לכל, היינו נותנים דוגמא טובה יותר לילדים שלנו.
