אני חושב שרבים מאיתנו רואים את עצמנו במצב בו אנשי מקצוע מתייחסים אלינו כאל לקוחות או כמטופלים דוממים, כאל מספרים או "מקרים לפתור" במקום כבני אדם עם בעיה או מצב רפואי. לא רק שאנו זקוקים לבעיה רגעית כדי להיפתר או שמטופלים במצב רפואי, כולנו אוהבים את זה ואנחנו מעריכים שמטפלים בנו כאל בני אדם, לא רק שנשאר בבעיה אלא גם היכולת לראות את האדם שמאחוריו. כמובן שאני מתייחס גם לראות באנשי המקצוע שמתייחסים אלינו כאל אנשים ולא כאלו שעובדים עבורנו.
בעולם הזה בו כל שנייה בעבודה נשלטת, שהכל חייב להיכנס בזמן ובמקום ספציפיים, בהם אנו רואים כיצד בקושי יש לרופאים כמה דקות לטפל בחולה וברור שעם כל כך מעט זמן שאנחנו לא יכולים לעבור בין הענפים. זו הסיבה שפעולות כאלה, של צוות רפואי זה מפסיק ניתוח לב כדי להרגיע את המטופל הקטן שלו בן השנתיים זה גורם לנו לראות שלא כולם רואים לוחות זמנים, עלויות ויתרונות.
הילדה הקטנה שין אר בגיל שנתיים הייתה מחלת לב שחייבה ניתוח. זה ייעשה בבית החולים האוניברסיטאי ג'ג'יאנג בסין, אך כשהגיעה הקטנה לחדר הניתוח היא החלה לבכות. אם כל כך הרבה מכונות, צינורות, אורות ואנשים במעילים ירוקים שבקושי רואים את עיניהם, שלא לדבר על סיכון הניתוח, הם מסוגלים להפחיד מבוגר עשוי ונכון לדמיין מה אתה יכול לעשות בשתי קטנות שנים
צערה של הילדה הקטנה ופחדה גבר והיא התחילה להתקשר לאביה, שי ג'ואו ראש מחלת לב של בית החולים ומי שהיה מתכוון לכוון את הניתוח באותה תקופה החליט להפסיק את הניתוח ולחבק את הילדה הקטנה, הלך איתה לאזור שקט יותר ולימד את הסרטים המצוירים שלה עד שהילדה הקטנה נרגעה והם יוכלו להמשיך עם הפעולה
אנחנו הורים ואנחנו מבינים בצורה מושלמת את הפחד של ילד במצב זה ואת הדאגה של המשפחה, אמר ד"ר שי ג'ואו
את התמונות צילם רופא המרדים בניתוח שהיה גם עם הילדה הקטנה עד שנרגעה.
המשך וטיפול במחלה או עצור וטיפול באדם
אני מניח שזו צומת הדרך בה רופאים ואנשי מקצוע רבים נפגשים מדי יום, אני מבין שאי אפשר תמיד לעצור, שיש זמנים שצריך להשאיר רגשות בצד ולהציל חיים ואני יודע שיש זמנים בו עליכם "להתלבש" מעט כדי להמשיך עם היום יום שלך.
אינני יודע את מנגנוני הפעולה, וגם לא עד כמה המצב היה דחוף באותה תקופה. הכי טוב שאני טועה, אבל אני מניח שהיה קל ומהיר יותר פשוט היה להרגיע את הילדה הקטנה ולהמשיך במבצע. אבל הם החליטו לעצור את הכל ולעטוף ילדה קטנה ומפוחדת, כדי שתוכל לראות שכל האנשים הסובבים אותה מודאגים ממנה, שהיא לא תהיה לבד ושאין מה לחשוש, שאביה, אליו התקשרה בהתעקשות יהיה שם כשהוא התעורר משינה.
הלוואי שכולנו נדע לראות כשאחרים זקוקים לחום של חיבוק או סתם "שקט, הכל יהיה בסדר."
אגב, כפי שלמדנו, הילדה מתאוששת באופן משביע רצון מהניתוח.
