היום, כמו בכל יום שלישי, אנו בודקים את הדבר המעניין ביותר שקרא בחלק מהפרטים בלוגים של אמהות ואבות אנו יכולים למצוא ברשת. מצאנו נושאים מגוונים מאוד שתפסו את תשומת ליבנו.
אנחנו מתחילים עם אני לא אמא לדרמה שם מספרת לנו כרמן על היום בו לקחו פליט, מספרת לנו סיפור של סולידריות וחברות שהיא חיה בילדותה בעקבות משבר הפליטים האדיר שימים אלה פוגע במצפוננו.
נושא אקטואלי נוסף הוא הנושא של חזרה לבית הספר ובבית הספר בת יש רק אחת פלור מספר לנו על חזרה לבית הספר ולצמתים אחרים, ויש רגשות סותרים ביחס לחזרה הקרובה לכיתות הילדים: האם אנו מחכים לזה בחרדה או פחד?
בבלוג אורקה-מוס אנו מכירים את החוויה של משפחה שהולכת לבית הספר בבית ובימים אלה הם הקימו רשימה של עשרה דברים שישתנו אם הייתי יכול להתחיל מחדש, כאשר השינוי הראשון היה "לעולם לא הייתי שולח את הילדים שלי למעון יום או בית ספר."
בתוך פינת הפרפרים שלי, איפה שאנחנו מוצאים רעיונות רבים של בגדים לעשות, אנחנו יודעים איך זה לתפור עם הקטנטנים, נראה מדהים כמה טוב להם לעשות את זה עם שבע וארבע שנים בלבד, האם מישהו מתעודד? אבל בזהירות רבה!
בתוך לא בלוג ולא בלוג מריח'יג'י לא מבינה שעכשיו אמא יודעת הכל (ומה לא, היא ממציאה את זה). בתה הבינה שהיא הטובה ביותר וזה נותן הרבה גאווה וגם הרבה מצבים מהנים ...
אנו חוזרים עם מכר ותיק, הבלוג הממלכה שלי לסוס בה אנו רואים השתקפות מעניינת על תוכניות הבישול האופנתיות לילדים כל כך: ילדים מבשלים? לא תודה. כאן הוא מסביר את הסיבות שלו מדוע הוא לא אוהב את התוכניות האלה עם כל כך הרבה עוקבים.
אנחנו הולכים עם פוסט קשה אבל אני חושב שזה הכרחי להרבה אמהות שעברו או שעברו מצב דומה. יומן של אנדורפין הוא חוזר לספר לנו שהייתה ילדה של ההסדר, מספר לנו על החוויה הכואבת שלה לאחר שעברה הפלה, תפקיד טיפולי לסופר.
אנו רוצים להסתיים בחיוך ועל כך אנו הולכים ורה דונה, שם אנו קוראים פוסט מהנה המוקדש לאותם רגעים אינטימיים בשירותים, רגעים שכפי שאתה יכול לדמיין, היו רחוקים עם בואם של הילדים ... ומה קורה עכשיו בשירותים שלנו?
אנו מקווים שמצאתם מעניינים את הסקירה שעשינו היום עבורם בלוגים של אמהות ואבות. ואנחנו מזכירים לכם שאם יש לכם בלוג בו אתם מדברים על החוויה שלכם כאבות או אמהות ואתם רוצים שנבדוק, השאירו תגובה בפוסט זה ואנחנו נבחן את זה לביקורות שבועיות עתידיות.
