זהו אחד ההיבטים המושפעים לאחר לידתו של תינוק, מתי פתאום אלה שהיו זוג ואוהבים הופכים אך ורק להורים. נראה כי כל השאר נעלם, או לפחות יורדים בכמה עמדות בסולם העדיפות. בשקט, זה נורמלי שהתשוקה המינית תעלה שוב ככל שחולפים החודשים ואנחנו מסתגלים לחיי המשפחה עם התינוק. אבל יכול להיות שיש משהו שאנחנו עושים וזה עוזר למטרה זו.
אם אתה רוצה לשפר את חיי המין ובכלל, את הקשר עם בן / בת הזוג, שתף את הטיפול בילדים כמה שיותר. על פי תחקיר שנערך לאחרונה, זוגות שוויוניים שחולקים בין 40 ל- 60 אחוז מתפקידי הטיפול בילדים (מקריאת סיפורי השינה, החלפת חיתולים, משחקים בפארק ...) לא רק יש להם מערכות יחסים באיכות גבוהה יותר מאשר הזוגות האחרים, יש להם גם חיי המין הטובים ביותר.
הזוגות השוויוניים האלה קיימו פחות דיונים, דבר שיכול היה להיות מנוגד אם היינו חושבים שכאשר רק אחד הילדים היה תפוס, לשני אין מה לומר או אינו מתערב באותה "משימת" טיפול. אך כמובן שדווקא הדיונים עלולים לבוא מכיוון שלבן הזוג שפחות דואג לילדים אסור להתערב, או דיונים מכל סיבה שהיא פרט לגידול הילדים וזה מוריד אותנו מהזוג (כי אנחנו לא חולקים עבודה מחוץ לבית או בתוך הבית, אנחנו יכולים להבין את החבר השני בצורה גרועה יותר, מכיוון שקשה יותר לשים את עצמנו במקומם
זוגות המשתפים יותר תופסים שיש להם מערכות יחסים באיכות גבוהה יותר וסיפוק רב יותר מחיי המין שלהםלמרות שמספר מערכות היחסים היה דומה אצל כל הזוגות, גם ב"מסורתית "שבה נשים אחראיות בעיקר על מטלות הבית ועל הטיפול בילדים. אבל בכל אותם מקרים "מסורתיים" והוא ראה פחות סיפוק מבחינת הזוגיות וחיי המין.
היבט מוזר של המחקר הוא שבמקרה של משפחות "הפוכות" מסורתיות, כלומר, שם גברים מטפלים ברוב הטיפול בילדים ונשים עובדות מחוץ לבית, הם היו מרוצים יותר מזוגות מסורתיים, למעט בתחום אחד: גברים במקרים אלה נטו להעריך את תדירות היחסים המיניים ברמת הסיפוק הנמוכה ביותר.
את העבודה הובל דן קרלסון, סוציולוג מאוניברסיטת ג'ורג'יה ומחבר משותף לדו"ח שהוצג זה עתה בכנס השנתי של האיגוד הסוציולוגי האמריקני (האיגוד האמריקאי לסוציולוגיה, שיקגו, ארה"ב).
לטענת הסוציולוג, רואים בעשרות השנים האחרונות בארצות הברית כי תדירות היחסים המיניים פחתה בכל סוגי המשפחות, למעט במודל שוויוני זה שהלך וגדל. נכון לעכשיו נראה שכך חלוקה נפרדת של עבודה בבית ומחוצה לה, מבלי לשתף משימות, היא מנבא חזק לגירושים.
כמובן שמחקר זה מתמקד רק בזוגות הטרוסקסואליים, בערך 500 זוגות של סקר MARS בנושא יחסים ומצב אזרחי משנת 2006. הוא גם לא לקח בחשבון טיפול כמו מתן אוכל לתינוק או ילדים רחצה, אלא בילוי לשחק איתם, לפקח עליהם ולפקח עליהם, כך שיהיה מעניין להרחיב את קשת הנתונים המנותחים.
אך חשוב כי המסקנות מראות הבדלים ממחקרים דומים אחרים לפני כמה עשורים, מה שמביא את דן קרלסון למסקנה כי שפרנו מבחינת המשמעות של שוויון מגדרי. מחקר אחר של הכותב בשנת 2014 הצביע באותו כיוון.
כלומר, נכון לעכשיו, הנטייה בדעת הקהל דוחה יותר ויותר כי גברים ונשים פועלים בתחומים נפרדים מסורתיים, תוך שהם עוברים לעבר חיבוק של אחריות משותפת, הן עבור עבודה בתשלום והן עבור עבור ללא שכר.
הפער שהיה לפני עשרות שנים בין תפקידי נשים וגברים בבית הצטמצם ולמרות שברוב המשפחות האישה נותרה האחראית ביותר למשימות וטיפול בילדים, ההבדל ביחס ל מה שהאדם עושה הרבה פחות, שהוא מבלה יותר זמן עם ילדים ובבית.
סביר להניח שלאנשים שחשים שחלוקת העבודה היא הוגנת, יש חיי משפחה חיוביים יותר במערכות היחסים שלהם ובחיי המין שלהם (מה שלא אומר שיש זוגות "מסורתיים" הרואים בתפקידם הוגן וגם מרוצים, אם כי זה לא בא לידי ביטוי במחקר עליו אנו מדברים היום).
באותה השנה סקר בארצות הברית שנערך בין גברים ונשים בני 18 עד 32 הגיע למסקנה כי בקרב אנשים עם השכלה באוניברסיטה 63% מהגברים ו 62% מהנשים אמרו שהם מתכוונים שתפו זכויות בעבודה ובבית באופן שווה עם בני זוגכם. לאנשים עם רמת השכלה תיכונית 82% מהגברים ו 59% מהנשים אמרו שהם מתכוונים להקים סוג זה של איגודים שוויוניים.
על פי תחקיר זה צופים אותו חיי משפחה ומין טובים יותר לזוגות המחליטים לשתף מטלות בית וטיפול בילדים. זוגות המשוכנעים שזה הטוב ביותר ימצאו את עצמם מרוצים יותר מעצמם, אפילו יתגברו על הדרישות הקשות של עבודה הרחק מהבית ואת המתקנים המועטים במדיניות הפיוס.
תמונות | י.פ.י.
דרך | וושינגטונג פוסט
בתינוקות ועוד | מיניות לאחר לידה, קיום יחסי מין בזמן הנקה
