הידיים לראש. זה מה שעשיתי כשנודע לי כי דיפטריה חזרה לספרד, 28 שנה לאחר שהתגלה המקרה האחרון: זריקת ידי לראשי. והאמרה נובעת בבירור: מי משחק באש, יכול לשרוף. הבעיה? שזה לא הילד שמשחק באש, אלא הוריו, והאש, במקרה זה, יכולה לקפוץ לאנשים אחרים ולשרוף גם אותם.
היום פורסם כי ילד בן 6 אושפז ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים "Vall d'Hebron" בברצלונה עם דלקת דיפטריה. המקרה האחרון שהתרחש במדינה הוא משנת 1987. איך יתכן כי דיפטריה חזרה לספרד אחרי 28 שנים?
מהי דיפטריה?
דיפטריה, מכיוון שהשם נשמע לרבים אך איננו יודעים מה זה, היא מחלה נשימתית מדבקת הנגרמת כתוצאה מזיהום של החיידק. Diphtheriae Corynebacteriume, שמייצר שינוי כזה של דרכי הנשימה שהוא עלול לגרום להחמרת הסובל.
זה מופץ על ידי דרכי נשימה, על ידי טיפות נשימה הנשפות בעת הנשימה והדיבור, על ידי אנשים הסובלים מהמחלה או נשאי החיידק ללא תסמינים. ברגע שמתרחשת הדבקה ויש זיהום, החיידק מתחיל לייצר רעלים המתפשטים לאיברים כמו הלב והמוח, עלול לגרום לנזק בלתי הפיך.
באירופה מדובר במחלה שכמעט ואינה מופיעה, אולם לפני מספר שנים היו התפרצויות ברוסיה בגלל הירידה באחוז החיסונים וכל עוד המחלה אינה נחשבת למיגור, יש להמשיך ולתת את החיסון, כך שלא תתרחש התפרצות דומה.
"אני, מהדיפתריה, לא הייתי מחסן"
אבל כמובן, דבר אחד הוא ההמלצה ודבר אחר מה שקורה לתרגול, כשאתה גורם לאנשים לחוסר אמון על חיסונים. אתה אומר להורים שבחלוף חודשיים יינתנו להם חיסון משושה למניעת טטנוס, דיפטריה, פוליו, ה Haemophilus influenzae סוג B, שיעול ווהופיטיס B והם אומרים לך למה כל כך הרבה, שאם הם לא יכולים לחסן רק מפני טטנוס, שכל השאר זה להכניס דברים לגוף, ש"אני מהדיפתריה לא הייתי מחסן, את המחלה הזאת אני אפילו לא יודע מה זה. "
והם צודקים, הם לא יודעים מה זה כי בזכות החיסונים זו מחלה ששלטנו בה כמעט 3 עשורים. הבעיה? זה לא מחסל. באירופה ישנם עדיין מקרים של דיפטריה וזה כבר ידוע, אליהם אנו עוברים מלהיות מודרניים ואנחנו מתחילים לדחות את מה שגרם לנו להגיע לכאן, אנו מסתכנים בנטילת צעד אחורה: אני לא מחסן את הילד, שהכל הוא עסק
ומה שאף אחד לא רוצה שיקרה קורה, אבל בסופו של דבר זה קורה. א ילד בן 6 שמעולם לא חוסן נגד דיפטריה נמצא כעת במחלקת טיפול נמרץ ללא אכילה או שתייה. והמקצוענים שירוצו כדי לנסות להציל את חייו, הסובלים מתסמינים מאז 25 במאי, שאובחנה ב -29 (היום בו ביצעו בדיקות ספציפיות) והחל לטפל באנטיטוקסין ביום ראשון 31, זה היה כשהגיע מצרפת.
האם זה יהיה המקרה היחיד של דיפטריה?
הילד, כפי שסיפרו לנו מלה ואנגארדיה, נכנס לבית החולים של אולוט וכאשר אושר כי היה לו דיפטריה עבר לוואל חברון. כעת היא מנסה לאתר את כל האנשים איתם הילד היה במגע כדי לבצע את כל אמצעי המניעה האפשריים ולמנוע את התפשטות החיידקים. אך האם איננו מחוסנים? כן, אנחנו כן, אך אנו המבוגרים נמצאים בסיכון מכיוון שהנוגדנים, ההגנה, פוחתים עם השנים באופן שמעריך כי רק שליש מהמבוגרים בעלי הגנה נאותה. וזה שאנחנו, זה ילדים רבים אינם.
נו באמת כי מכיוון שהמגעים של הילד אינם מבוקרים היטב וההידבקות תתחיל, תהיה לנו בעיה, התפרצות. והכול בגלל שנאום החיסונים נפל עמוקות במשפחות רבות ואחרי כמה שנים של ירידה בסיקור אנו נמצאים, עכשיו סיכון גבוה יותר. זה נראה שקר, ליותר התקדמות, ליותר טכנולוגיה וביטחון, אנחנו בסיכון גדול יותר. למה? בגלל מה שנאמר, מכיוון שמשפחות רבות החליטו לא לחסן את ילדיהם מכיוון שהאמינו שהכל זה עסק, שילדיהם יהיו בריאים יותר (כשזה לא נכון) והחיסונים רעים.
