האמנה לזכויות הילד אושרה בשנת 1989, ומאז היא אושרה על ידי כל המדינות למעט שלוש (כולל ארצות הברית); בכך הוא הפך לחוזה של הסכמה גדולה יותר בקרב הקהילה הבינלאומיתבהיותו הוראות החובה שלו (לפחות בתיאוריה) לחותמים.
הוראות אלה (סעיפי האמנה) חלות על ילדים מתחת לגיל 18 הנמצאים בשטח של אחת מהמדינות החותמות, ללא קשר לאום. נועד כי אמנה זו תהיה כלי יעיל לקידום והגנה על זכויות של ילדות
אנטרקולטורה חוגגת את יום זכויות הילדים (עבורם "יום-יום") עם יחידה דידקטית כדי שהמורים יוכלו לעבוד בבתי ספר, ובפעילות מעוררת מודעות המאפשרת השתתפות פעילה של מתבגרים ברשת הסולידריות לנוער. .
כך, למשל, בשבת, 22 בנובמבר, ברחבת דה לה וירגן דה ולנסיה, א פעולת העלאת מודעות המכוונת למשפחות, על החשיבות של זכויות ילדים בעולם. וכמטרה כפולה, היא נועדה לטפח מחויבות כאזרחות אחראית, כך שילדים (מכל העולם) יוכלו להבטיח את זכויותיהם.
העמותה מדגישה שמאמרים 28 ו -29 לאמנה מדגישים תחום הזכות לחינוך, מכיוון שמדינות חתימות מחויבות להציע חינוך יסודי וחינמי. וגם זה קשור לכבודם של בנים ונערות בכל הנוגע לשיטות המשמעת המשמשות את המורים. לפיכך, חינוך צריך להיות מכוון להתפתחות אישית מלאה, כבוד לזכויות אדם, ודו קיום בין תרבותי, כך שילדי היום יוכלו להשתלב באופן פעיל בחיי הבוגרים.
אך למרות הוראות האמנה וההתקדמות בעשור האחרון, ישנם עדיין יותר מ 58 מיליון ילדים בעולם גיל בית הספר היסודי, ללא לימודים ויותר מ 63 מקבלים השכלה מ- איכות כה נמוכה, עד שהיא לא מאפשרת להם לרכוש את הידע הבסיסי שישתלב בצורה מספקת בחברה
קבל חינוך איכותי בילדות ובגיל ההתבגרות מגן מפני סיכונים הנובעים ממצבים של עוני או אלימות, משפיע לטובה על בריאות האישה, תורם להזדמנויות לשבור את מעגל ההדרה, מאפשר גישה לתעסוקה בבגרות, משפר את היכולות להשתתפות האזרח ומקדם שוויון, סולידריות ו דו קיום בין תרבותי לכל אלה חינוך אינו זכות אחרת, אלא הופך להיות מקדם זכויות אחרות.
