זה לא אמור להיות חדשות כיוון שלפני יותר משנה הוחלט כי מחלקות לטיפול נמרץ לילדים של בתי החולים בספרד יהיו פתוחים 24 שעות, אולם ידוע שכבר מאחר שמשהו מאושר עד שהוא יבוצע זה יכול לארוך שבועות או חודשים, והדבר גורם לכך שבתי חולים מסוימים אף צורחים בעניין זה, כמו בית החולים דה לאון, שהיה חדשות בפברואר השנה מכיוון שהוא רק איפשר למשפחה להיכנס לטיפול נמרץ שעה אחת ביום.
זה לא אמור להיות חדשות, כמו שאמרתי, אבל זה וגם חדשות טובות מכיוון שהוא מראה שהעתיד מסתובב ושלאט לאט, בתי חולים אחרים ינקטו את אותה מדיניות וילדים, סוף סוף, יכולים לבלות את כל הזמן זה הכרחי עם המשפחה שלך. אני מדבר על בית חולים סנט ג'ואן דה דאו בברצלונה, שפתח את טיפול נמרץ הילדים לילדים כבר כמה שבועות, 24 שעות ביממה.
דוגמא טובה לבית חולים
אני גר בעיר ליד ברצלונה ומי עוד, שפחות, יודע על מקרה של ילד או ילדה שאושפזו בבית החולים סנט ג'ואן דה דאו בברצלונה. למעט כמה חריגים נדירים תמיד קיבלתי הערות טובות מאוד על הטיפול שהתקבל. נסכם כי הורים שהיו שם רק מספרים להם כיצד בתי חולים אחרים עובדים ומבלים, ולא מצליחים להבין את המגבלות שאחרים מבצעים.
למעשה, בבית חולים זה תמיד היה ברור שילדים והורים צריכים להיות ביחד ככל שהטווח טוב יותר ובשנת 2008 הם בחרו לפתוח יחידה חצי-למחצה בה יש ילדים שכבר אינם זקוקים לטיפול נמרץ אלא תשומת לב קבוע יותר מאשר בצמח, וביחידה זו, מההתחלה, ההורים הורשו להיות עם הילדים 24 שעות.
ה- ICU נפתח סוף סוף 24 שעות
טיפול נמרץ נפרד מהעדה והרחיב בהדרגה את לוחות הזמנים של כניסתם של ילדיהם עד שבחודש שעבר החליטו כי אין מגבלות מבחינת לוחות הזמנים. ניתן ללוות ילדים 24 שעות ביממה במידה ששתי המשפחות, ובעיקר ילדים, יעריכו זאת מאוד. האם אתה יכול לדמיין לרגע את הפחד שיכול לקרות לילד חולה שישאר לבד במקום שאינו ידוע לחלוטין? גם כשעברו כמה ימים ואתה מכיר את המקום ואת הצוות, אתה רוצה שתלווה תמיד על ידי מישהו במשפחה שלך?
וכשמדובר במשפחה, האם הורים רבים לא רוצים להישאר כמה שיותר זמן עם בנם או בתם, תוך מתן חיבה ותמיכה רגשית? כמה אמהות סבלו מהחזרה הביתה שלא ניתן לדבר על כך, לבית ההוא שבו בנם לא נמצא, מרגישים אבסורד על כך שלא נשארו עם בנם, אבל חסר אונים בכך שאיננו מסוגלים לעשות זאת בגלל לוח זמנים מוגבל.
