מחקרים עדכניים חשפו נתונים חדשים הטוענים כי בנות מנצחות על בנים בתוצאות בית הספר, כולל במקצועות, כמו מתמטיקה ומדעים, שעבורם נחשב בנים מוכנים טוב יותר.
נקודה מעניינת נוספת של התוצאות הללו היא שהם לא ברמה המקומית, אבל זה בכל מקום בעולם, האם ייתכן שמערכת החינוך הנוכחית מעדיפה אותם? מה משתנה? מדוע לבנות תוצאות אקדמיות טובות יותר מאשר בנים?
המחקר נערך על ידי מורים לפסיכולוגיה דניאל וסוזן ווייר של אוניברסיטת ניו ברנזוויק בהם אסף נתונים מיותר מ -369 מחקרים שכיסו יותר ממיליון ילדים ב -30 מדינות. התוצאות מהממות, הבנות מנצחות בניצחון בכל התחומים והציונים ללא קשר למדינה בה אנו נמצאים. למה?
ריכוז ומודעות
שתי דיסציפלינות שכל מי שיש לו ילדים יכול להוכיח שאינן החזקות של המין הגברי ובכל זאת הן ויהיו האחראיות העיקריות להצלחתן העתידית של ילדינו כאשר החברה נוצרת כיום.
כבר מבית הספר לגני הילדים שתי תחומי הלימוד הללו מהווים בסיס לשליטה עצמית והם המבוקשים ביותר על ידי מורים והורים, בידיעה לחכות לתורם, להרים ידיים כאשר הם רוצים משהו, לסיים את העבודה שהיא הוא שולח אותם ולהיות קשוב לדברים שהמורה אומר, כל הפעולות הללו הן מה שיגרום לבנו להתבלט או לא על פני אחרים והנטייה שלו לתחומים אלה תסמן את שארית ימיו.
מחקרים שנערכו על ילדים בגיל הרך מראים שיש לילדים באיחור של שנה אחת ביחס למיומנויות של שליטה עצמית ומשמעת בנוגע לבנות וזה ימשיך להיות כך גם בשנים שלאחר מכן.
בשנת 2006 מחקר שנערך על ידי מרטין זליגמן ו אנג'לה לי דוקוורת ' הוא גילה שבנות בשלבי לימוד מתקדמים יותר המשיכו להשיג תוצאות טובות יותר במשמעת עצמית מאשר בנים. נמצא שלסבירות גבוהה יותר שלבנות לקרוא את ההוראות לפני שמשתמשות במשהו, לשים לב בכיתה ולא ללכת בעננים, לבחור סוג כלשהו של עבודות בית ולא לראות טלוויזיה והיו הרבה יותר מתמשכות בתסכול.
איזה רופאים זליגמן ו דוקוורת ' הם מכנים "משמעת עצמית" מדענים אחרים מכנים זאת "מצפון" או את היכולת לתכנן לעתיד, להציב יעדים ולהתמיד ולהתמודד עם תסכולים ומכשולים. תודעה נחשבת על ידי מדעני החברה כתכונה של אישיות מולדת שאינה מופצת באופן שווה בכל בני האדם. למעשה, מספר גדול של מחקרים חוצה תרבויות מראים זאת נשים נוטות להיות מודעות יותר מגברים.
ניתן לומר ש"מודעות "פחות מפותחת זו אצל ילדים מותירה אותם בעמדת נחיתות בסביבת בית הספר, במיוחד כאשר ישנה יכולת ארגונית טובה ויש להדגים את הידע שנרכש. נראה שבית הספר של ימינו מחזק את הכישורים המפותחים ביותר של בנות תוך פגיעה באלה של בנים. חלפו הימים של הוצאתו כל היום האחרון, היום שולח את העבודה ואת המאמץ היומי.
האופן בו נער מתמודד עם מטלה בבית הספר שונה מאוד מהדרך בה נערה עושה. עבור הראשונים, הכל מורכב מאתגר, מאבק, הפגנה בפני החברה של מי הטוב ביותר. זו הדרך בה ילד עומד בפני בחינה סופית, מוכן להראות לאחרים שהוא הטוב ביותר. לעומת זאת, קני-בנסון וכמה עמיתים אקדמיים אומרים כי חוויה מלחיצה כמו בחינה סופית יכולה להפחית באופן מלאכותי את הביצועים של נערות רבות, תוך קריאה שקרית של יכולותיהם האמיתיות. חוקרים אלה מגיעים למסקנה הכללית הבאה: "מצב בחינה עשוי להמעיט בכישורים נשיים, אך כיתות לימוד עשויות לזלזל בכישורים גבריים."
אחד הפתרונות העולים לבעיה זו הוא שמערכות ההערכה של בתי הספר נבדקות ומחולקות לשתי הערכות שונות, מצד אחד הידיעה תוערך באמצעות בחינות ומבחנים שניתן לבצע בכל נקודה של הסמסטר או השנה. בית הספר ובכך לקדם לימודים מתמשכים ומצד שני יעריך את המיומנויות האחראיות ביותר, את מה שאפשר לכנות "מיומנויות חברתיות".
מסכם
נראה כי אנו עומדים בפני נקודת מבט חדשה לעתיד, שבה משקלן של נשים בכיוון החברה מתגלה יותר ויותר. מצד שני נראה כי אנו הולכים לכיוון של חברה מתמחה יותר ויותר בה יהיו עמדות לנשים ואחרות שתעדיף להעסיק גברים. אולי עלינו לחשוב מחדש על המערכת הנוכחית, או יותר מאשר לחשוב מחדש זה יהיה לראות כיצד אנו יכולים לחזק את חוזקות ילדינו ולחזק את החלשים.
תמונה | ThinkStock Via | האוקיאנוס האטלנטי
אצל תינוקות ועוד | בית הספר והחיים חייבים להתקיים ביחד. "ראיון עם פטרישיה וידאל קלדוק, המורה, האם בית הספר שאנחנו מכירים את המודל האפשרי היחיד?
