ההסגר הוא האופן המסורתי בו ידועה תקופת הלידה של הפופרפריום, שלב שנמשך בין שישה לשמונה שבועות ומאופיין בחזרה לשגרה של כל השינויים האורגניים והפיזיולוגיים שהתרחשו בהריון ולידה.
ההסגר מוגדר על ידי מילון האקדמיה המלכותית כ"זמן של 40 יום, חודשים או שנים. " במשמעות אחרת שלה יש לנו את המשמעות "בידוד מונע שאליו אנשים או בעלי חיים נתונים לתקופה מסוימת, מסיבות סניטריות."
אולם, כפי שאנו רואים, ההסגר לא מצטמצם לארבעים יום וגם האישה לא צריכה לבודד את עצמה. עם זאת, המשמעות השנייה שראינו הכתימה את תקופת ה puerperium של מיתוסים מסוימים, בהם האישה אינה אישה חולה, אך היא עוברת שינויים וזקוקה להחלמה.
ובל נשכח זאת שינויים בהסגר הם לא רק פיזיים, אלא גם אמוציונליים, ומשני הצדדים נתמקד בזה, מכיוון שיש לקחת בחשבון את שני הצדדים ולהבין אותם גם על ידי האם עצמה וגם את הסביבה שלה.
שינויים גופניים אצל האם במהלך ההסגר
לאורך תשעת החודשים הרחם גדל במידה ניכרת, עוברים מכ- 6.5 סנטימטרים ל 32-33 סנטימטרים ועולים מכ- 60 גרם ליותר מ 1000 בסוף ההריון. תהליך ההשתלבות ברחם לאחר הלידה מתחיל לאחר הלידה ומתרחש במהלך השבועות הראשונים, וחוזר למצב הראשוני שלו.
תהליך זה מלווה על ידי לוכיה לאחר הלידה, שהן הפרשות הנרתיק בהן גורשים דם, ורניקס קייסי, ריר צוואר הרחם ורקמת השליה במהלך ארבעת השבועות הראשונים.
בהתחלה, מעורבות רחם וגירוש הלוחיה הם מועדפים על ידי התכווצויות או קשיים לאחר הלידה. הם התכווצויות אינטנסיביות ותכופות במהלך 24 עד 48 השעות הראשונות לאחר הלידה (אם כי הן נמשכות כשבוע באינטנסיביות פחותה). מדובר בתהליך רגיל המסייע להחזיר את הרחם למצבו התקין, בנוסף להקל על איטום פיות העורקים שנותרו פתוחים לאחר הלידה.
לידה הולכת וטראומה בשלפוחית השתן והשופכה באופן מקומי, ולכן בשעות הראשונות ואפילו בימים שלאחר הלידה ישנן נשים שלא יכולות להשתין בקלות ואחרות סובלות מאובדן רגישות לרצון להשתין. מצבים אלה מתוקנים באופן ספונטני על ידי מתן דלקת מקומית תוך 48-72 שעות.
בהתחלה יתכנו גם עצירות לאחר לידה וקשיים לבצע את צרכיו אם בוצע בית שימוש ואם יש טחורים, מכיוון שבנוסף שרירי הבטן מרחיקים לאחר הלידה.
מצד שני, שינויים אחרים מופיעים, במיוחד בשדיים, כדי לאפשר תזונה נאותה של תינוק חדש בזכות הנקה. עליית החלב לאחר הלידה מתרחשת בין 30 ל- 72 שעות לאחר הלידה, וגורמת אי נוחות מסוימת אצל האם שמעט לאט לאט עם הקמת ההנקה התקינה מתפוגגת.
ניתן להעריך את השדיים בגודל, עקביות, טמפרטורה וורידים שטחיים. כידוע, הם יפרישו בתחילה את הקולוסטרום, שנותן לתינוק את כל מה שהוא צריך במהלך הימים הראשונים, ומהיום השלישי או הרביעי הוא יתחיל להיות חלב לבן יותר.
הפטמות יכולות לסבול ממציצת התינוק, במיוחד אם האחיזה אינה נכונה, ולכן מקובל במהלך הפופריום כי האם סובלת מסדקים (אם כי ניתן למנוע אותם) או אי נוחות אחרת. אך הנקה, למרות שהיא בדרך כלל כואבת, לא אמורה להזיק, ולכן במקרים אלה צריך לראות מה גורם לכאב. זכור לבקש מאנשי מקצוע עצות כיצד לאחוז אם הכאב נמשך.
לבסוף, עלינו לדבר על החלמה במהלך הסגר של פצעים אפשריים כמו אפיזיוטומיה או ניתוח קיסרי, הזקוקים לריפוי הרלוונטי כדי להימנע מסיבוכים כואבים כמו זיהום.
והאם צריכה גם להתאושש מתקלות משמעותיות בתדירות גבוהה כמו חוסר תחושה של טחורים בצבים או אחרי טחורים.
כל המגבלות הגופניות הללו יגרמו לנו להזדקק לעזרה בתחילת הלידה לביצוע משימות פשוטות כמו לקום מהמיטה ללכת לשירותים או להכניס את התינוק לשולחן ההלבשה. בנוסף, כל רצפי הלידה הללו, יחד עם עייפות וחולשה תכופות, יגרמו עד שחלפה תקופת ההסגר, בדרך כלל לא מתחילים לקיים יחסי מין.
כארבעה-שישה שבועות לאחר הלידה, בדרך כלל נקבע פגישה עם הגינקולוג לבדיקה ולבדוק שההחלמה חיובית. הגיע הזמן להעלות את הספקות שיש לנו.
תקופת החלמה רגישה
הסגר הוא תקופה בה, יחד עם השינויים הגופניים שראינו זה עתה, שינויים רגשיים חשובים מתרחשים. לכן ההחלמה צריכה להיות לא רק פיזית אלא גם פסיכולוגית שאנו זקוקים לזמן מסוים כדי להסתגל למצב החדש.
כבר הזכרנו כמה מפתחות "לשרוד" בבית עם התינוק וזה שלב רגיש וקשה בזמנים בהם אנו עשויים להזדקק לעזרה לטפל בתינוק, בבית ובמקום בו נצטרך זמן כדי הכירו את התינוק שלנו ואת גופנו החדש.
סביר להניח שאנחנו מבולבלים מהבכי של התינוק, שאנחנו מרגישים אותו כזר, שאנחנו חושבים שאין לנו זמן לשום דבר, שהאינטימיות עם בני הזוג נגמרה או שאנחנו לא יכולים לטפל בילדים הגדולים יותר ... ולעתים קרובות שוכחים את עצמם צרכים
אך חשוב לזכור בתהליך החלמה זה גוף ונפש זקוקים לזמנם בכדי להיות בכושר ושיש לנו את הצרכים שלנו. אמהות רבות חשות חרדה ועצב שיכולות לגרום למקרים החמורים ביותר בדיכאון אחרי לידה, ולכן על הסביבה להיות קשובה לאותות ולעזור לאם ככל שתוכל.
עייפות, אכזבה אפשרית ממהלך הלידה, קשיים בהנקה, תחושת התייחסות לתפקיד משני, תחושת חוסר כושר, דחיית הגוף החדש, חוסר התאמה בזוגיות ... הם רק חלק מ הגורמים שיכולים לחולל מהפכה אפילו יותר אם מוחנו מתאים, אך הם בתוך ה"רגיל ". אם העצב נמשך מספר שבועות ומשפיע על מערכת היחסים או הטיפול בתינוק, עליך להתייעץ עם המומחה.
בקיצור, העבודה ללדת את תינוקנו הייתה גדולה והשינויים שאנו מתחילים לגלות בחיינו, גדולים אף יותר. במהלך ההסגר או הפורטריום האם צריכה להתאושש ולהסתגל למצב החדשלהכיר את התינוק, ליצור קשר שיימשך כל החיים.
