"המשימה שלנו היא לאפשר ליצירתיות לפרוח." ראיון עם איזבל פרננדז דל קסטילו (חלק שני)

אנו ממשיכים היום עם ראיון שאנחנו עושים עם איזבל פרננדז דל קסטילו, מומחה בלמידה יצירתית ובו הוא מסביר כיצד חשיבת הילד עובדת כדי שנוכל לכבד טוב יותר את התפתחותה.

אנו ממשיכים, לאחר החלק הראשון של הראיון הזה, להעמיק את ההמיספרות המוחיות ובאופן שבו החשיבה האופיינית לכל אחד מתרחשת בילדות, להבין עד כמה חשוב לאפשר לילדים לממש את לוח השנה הפנימי שלהם.

כאשר אנו עומדים בפני בעיה, למשל, מזיק בגינה, האם יש דרכים שונות לפתור אותה או להתקרב לבעיה כשאתה משתמש בהמיספרה אחת או אחרת?

עלינו להתחיל מהבסיס שחלק גדול מהבעיות העומדות בפנינו נגרמו על ידינו, דווקא בגלל אותו חזון צר שיש לנו. אם אין לנו חזון עולמי, נוצרות "תופעות לוואי".

האופן בו אתה פותר או מונע מזיקים בגינה אינו שונה מאוד מהאופן בו היית מונע בעיות בהנקה, לידה או כל נושא אחר. המוח ההוליסטי היה אומר: איך הטבע עושה זאת? מהם התנאים הנוחים לתהליכי ויסות עצמי לעבוד לבד?

הטבע תמיד מורכב הרבה יותר מגינה או בוסתן.

בטח. במקרה זה, לטבע אין מערכות פשוטות עד אינסוף שכן הן מונוקולטורות, וזה מה שיצרנו, אלא מערכות מגוונות ומורכבות בהן האלמנטים השונים מאזנים את עצמם. הוא ינסה לחקות זאת ככל האפשר ולהתערב במהותי.

צורה זו של חשיבה מערכתית המנתחת את הבעיות תוך התחשבות בהכל, האם תהיה חיונית בעתיד האדם?

זה תמיד חיוני, אם אנו נמצאים בפרדיגמה של קידום בריאות (בתפיסה רחבה) ומניעה. אך אנו נמצאים בתרבות מכניסטית טיפוסית של חצי הכדור השמאלי הקיצוני, ואיננו מסוגלים לראות את ההשפעה של מה שהיא עושה עד שההשפעות ברורות מאוד.

אבל בנוסף, העולם נמצא ברגע מיוחד, עם בעיות שהן תופעות לוואי של "הפתרונות המבריקים" של אתמול, וזה יהיה אתגר גדול עבור הדורות הבאים. הם פשוט יצטרכו להמציא משהו אחר. יותר מתמיד, הם צריכים להציג את היצירתיות שלהם. זה מה שילדים עושים באופן טבעי אם הם נמצאים בסביבה חיובית, הם יצורים יצירתיים "כסטנדרט".

במקום לשפר את היצירתיות שלהם, האם עלינו להרשות זאת לעצמנו?

המשימה שלנו היא להגן על הסביבה שלך כך שהיצירתיות תוכל לפרוח, לא להדחיק או לעכב אותה, באופן ישיר או על ידי לאפשר לך להיחשף לגירויים לא הולמים ופולשניים.

בילדות, איזו חצי כדור עובדת קודם או יותר נכון, איזו סוג חשיבה עולה קודם?

ההמיספרה השמאלית היא זו שמרחיבה ומבינה את המושג, את רעיון הדברים, אבל הרעיון מושג באמצעות ניסיון, שהוא מצב הלמידה של חצי הכדור הימני.

לפני הקונספט תהיה כמובן החוויה החושית, נכון?

הילד, הרבה לפני שהוא מגיע למושג, צריך לעבור חוויה ישירה, פיזית, חושית וגופנית של העולם.
בחצי הכדור הימני היא היכולת להרגיש, היא הבסיס לאינטליגנציה הרגשית, שהיא הבסיס לאינטליגנציות אחרות. וזה בא לידי ביטוי דרך הדימוי, זו הסיבה שהוא כל כך חשוב שהם יוכלו לפתח את הדמיון.

האם הוא הראשון שמתפקד בחשיבת ילדות?

כן חצי הכדור הימני מתבגר לפני השמאל בזמן, הן ברחם והן בשנים הראשונות.

זו הסיבה שלילדים זקוקים קודם כל חיבה, התקשרות בטוחה ואז יש להם אפשרות לחוות עד הסוף בעולם הפיזי, לפתח את דמיונם הגולש דרך משחק וסיפורים, ולהשאיר תוכן ביתר רשמי יותר ל כאשר באמת הגיע תורם, כבן שש או שבע.

זה מה שנעשה בפינלנד, ילדים מתחילים את בית הספר בגיל שבע, כשהם בשלים לזה. זו הסיבה שהם לומדים כל כך בקלות.

אם נקבל את הצורך בילד, כפי שהוא הסביר לנו איזבל פרננדז דל קסטילו בראיון זהבכדי ליהנות מחוויות חושיות בטבע נבין עד כמה חשוב לשנות את מערכת החינוך ולהציע הצעות שיוסיפו כבוד גדול יותר לקצב האבולוציוני וללמידה הטבעית של ילדים. מחר נסיים לדבר עם איזבל כדי להבין טוב יותר את האפשרויות שהסביבה מציעה לנו לעשות זאת.