סקירה של אוניברסיטת מידלסקס הגיעה למסקנה הגישה של הילדים לפורנוגרפיה משפיעה על עמדותיהם כלפי קשרים רגשיים ומיניים. הם אומרים לנו (בזמן שהם קטנים) החשיפה מתרחשת בטעות יותר מאשר בכוונה, וגם שהיא גדלה ככל שהם גדלים.
במקום לאמץ עמדה אידיאולוגית מסוימת, הדוח מבוסס על עדויות (41,000 מאמרים בספרות אקדמית נבדקו), והוא מוצע לעורר דיון בקרב אנשים שיש להם אחריות חינוכית כלפי ילדים. הגישה לפורנוגרפיה על ידי קטינים מתרחשת באופן לא מקוון, אם כי בשנים האחרונות זה נפוץ יותר לשימוש אינטרנט ככלי למציאת תוכן פורנוגרפי.
לפני שאעבור למחקר שאני מציג, ברצוני להעיר שזה נושא שמעסיק אותי במיוחד, ראשית בגלל שה- חשיפה לפורנוגרפיה כשמדובר בילדים צעירים (8, 9, 10, 11 ...) נאלצת ואינה תואמת את האינטרסים הטבעיים שלהם כלפי מיניות.. שנית, מכיוון שאני מפחד לחשוב על ההשלכות שעלולות להיות לחשיפה.
ואם אין לי ספק שתלמידים רבים בשנת הלימודים הראשונה בתיכון הגישה לתכנים מסוג זה (אני עצמי אימתתי את המידע הזה בעבודה עם בני נוער), אני חייב לומר ש אפילו ילדים צעירים יותר אינם מתקשים לראות תמונות לא הולמות להתפתחותם הרגשית והרגשית.
מספיק בן לוויה שמעורר את סקרנותם, או שכמה ששואלים אותם 'איך זה שעדיין לא ראית את הסרטון הזה שדיברנו עליו?', פשוט מחשב עם חיבור אינטרנט בחדר, ושום בקרת הורים מותקנת בו (אין, אין אתה מאמין), מספיק מעט חוסר אנוכיות מצד מבוגרים בידיעה מה ילדים רואים במחשב ...
מירנדה חורבת היא פרופסור מן המניין באוניברסיטת מידלסקס, ומספרת כי 'ילדים וצעירים זקוקים למרחבים בטוחים שבהם הם יכולים לשאול שאלות על מיניות, וגם לדבר על החוויות שלהם עם פורנוגרפיה. על מבוגרים לחנך ולפרנס ילדים, עלינו לעזור להם גם לפתח מערכות יחסים בריאות עם אנשים אחרים.
הפורנו אינו משמש לחינוך במיניות ... קשרים רגשיים עובדים כן
הגבלות על סרטים בקולנוע או מועדוני וידאו אינם מועילים כיום, מה שמשרת הוא שהמבוגרים ממלאים את התפקידים החינוכיים שלהם עם הקטנטנים. אין לנו מושג מה ההשלכות של ילדים צעירים בגישה לפורנוגרפיה, מכיוון שמעבר להתנהגויות פחות או יותר ברורות (שפה, מחוות וכו ') זה יכול להשפיע על עמדות כלפי יחסי מין.
את החקירה קידם המשרד לממונה על ילדי אנגליה. הוא נועד להפנות תשומת לב לרעיון שילדים יכולים לפתח חוסן לפורנוגרפיה (כלומר, הם יכלו להניח מצבים גבוליים ולהתגבר עליהם).
בין שינויי הגישה ש מקורם הוא קיום יחסי מין בגילאים מוקדמים יותר, התנהגויות אלימות מינית והגשה של אחד מחלקי הקשר.
לדעתי, הורים לא יכולים להימנע מאחריות לדבר על יחסים בריאים, ובריאות מינית עם ילדינו. בואו ונחקור תחילה את הקשיים שלנו, ואז נתייחס לנושא בצורה טבעית ככל האפשר. חינוך הוא הכלי היחיד שלנו להגן על ילדים מפני סביבה שמציעה להם כמות של גירויים שלא תמיד מקובלים על ראשם.
סו ברלוביץ, נציבת ילדי אנגליה, מתארת בין הצפייה בסרטים פורנוגרפיים בין הגורמים להתעללות מינית בכיכובם של צעירים כתוקפנים. נראה ברור שיש מתאם בין חשיפה לסצינות פורנו לבין התנהגות ילדים: "הקטנטנים זקוקים למדריך שמראה להם כי קשר מיני בריא אינו כולל אלימות".
לדעתי המחקר נותר רחוק מעמדות מוסריות, ומתמקד אך ורק בהשפעה שיכולה להיות לפורנוגרפיה על ילדים צעירים. כולנו יודעים שמגיל ההתבגרות, בנים ובנות, אולי יותר ראשונים, סקרנים לראות תמונות מסוג זה, אבל דבר אחד הוא לגשת לתצלומים של מגזינים בגילאים ההם (זה קרה כשהיינו צעירים יותר, נכון?) ועוד אחד שילד בן 10 צופה בסרטונים אלימים וסדיסטיים בבית, או אצל חבר.
ראינו לפני זמן מה שילדים מתאמנים בסביבת תמונות עם השראה מפורנוגרפיה, ובסופו של דבר, אני חושב שזה תפקידנו לנסות ולרכוש את היכולת לפתח את המיניות שלהם בצורה בריאה, מבלי להיות אלימים ומבלי להעיר על התעללות באנשים אחרים..
