האם הורים יכולים לעצב את הטעם המוזיקלי של ילדיהם או לא, זו שאלה שהורים רבים שואלים את עצמם, ובמיוחד אלה שרוצים להעביר את אותן העדפותיהם לסוגים מסוימים של מוזיקה.
זה קורה קצת כמו קבוצת הכדורגל. כמעט כל ההורים רוצים שילדיהם ירשו את חיבתם לאותה חולצה, אך הם לא תמיד מצליחים. במקרה שהמוזיקה דומה, יש רצון מולד שילדים יהנו מאותו סוג מוזיקה כמוהם, אך האם ההורים משפיעים על הטעם המוזיקלי של ילדיהם?
לגרום להם להאזין למוזיקה שאנחנו אוהבים, או שאנחנו רוצים שהם יאהבו, אין שום ערובה לכך שמחר הם מעדיפים סוג כזה של מוזיקה.
בקיצור, טעם אישי, חוויות חיות ואישיותם האישית גורמת לכל אחד לבחור את המוזיקה שהם אוהבים. מקובל אפילו להעדיף סגנונות שונים לאורך החיים, בהתאם לכל שלב בחיים.
יש הסבורים כי לא ניתן לכפות את הטעמים על ילדים, אך ניתן להנחות אותם בהעברת השפעות מוזיקליות מסוימות. האמת היא שיש ילדים שנהנים מההשפעות שעברו בירושה מהוריהם ואחרים שלא.
עבור מרבית ההורים, הרצון ליצור טעם של ילד מבוסס על משהו חיובי: שיתוף במה שהם אוהבים. אין כוונה להטיל באופן שרירותי העדפה, אך הדבר החשוב, לדעתי, הוא שיש להם חופש לבחור, הן במוזיקה והן בכל היבט אחר בחיים.
לא מדובר בחיקוי של הורים, אלא במציאת דרכם, וכהורים עלינו לעודד וללוות אותם כדי שיוכלו לבחור באופן חופשי.
אני זוכר את ילדותי עם טנגו רקע. באותה תקופה אהבתי את זה, אולי לרצות את ההורים שלי, אבל היום אני בכלל לא אוהב טנגו. לא משנה מה ההורים עושים, הילדים ימצאו את טעמם האישי.
איך הייתה החוויה שלך? האם אתה האם אתה חושב שההורים משפיעים על הטעם המוזיקלי של ילדיהם?
דרך | צילום BBC | ג'ו ג'קמן על פליקר
