זה קרה לכולם להשתתף, מופתע, בסצינות בהן אב מכה את בנו, אך אנו נשארים בלי לדעת מה לעשות. התגובה של התמרמרות, של אמפתיה כלפי הילד הסובל מהתוקפנות, כעס האב או האם שפוגעים בילד, מסלקת אותנו מבפנים אך איננו יודעים בדיוק מהי התגובה הטובה ביותר. כשאנו רואים אב מכה את בנו, מה עלינו לעשות?
אם אנו מודעים לכך שאלימות רק מייצרת אלימות וכי כפי שאמר לנו הפסיכולוג רמון סולר בראיון שעשינו בתינוקות ועוד, לעולם אין הצדקה לפגוע בילד, התגובה האינסטינקטיבית שלנו תהיה לפעול, להתמודד עם אביו את אלימותו ומנחם את הילד. ואפילו להסתדר ולהגן על הקטן. זו תגובה הגיונית, אותה היינו גם אם היינו רואים גבר מחמיר את אשתו. וזה הגיוני. אך לא תמיד זו תהיה הגישה הטובה ביותר להימנע מנזק נוסף לילד.
מנגנוני האלימות כלפי ילדים
כאשר אדם מכה את ילדו בציבור זה יכול לקרות שהוא בדרך כלל עושה את זה כשהוא מאבד לעצבים או שהילד עושה משהו שהוא מחשיב לא נכון. אבל אם תעשה את זה באמצע הרחוב, זה עלול לקרות גם בבית. ובוודאי שהם חושבים ש"זה נעשה כל החיים ולא קרה כלום. " ובכן, אם זה קורה, זה ממשיך להכות את הילדים.
אני לא מתכוון להכות, במקרה כזה, אין ספק, עלינו לפעול כי קודם כל עלינו להגן על הילד וגם להודיע לרשויות.
אני מתייחס לאותן סצינות רגילות בהן הן מוקצפות, נגררות בזרוע בזמן שהילד מתפתל או מעליב או מאיים עליהן במרק. אני לא יודע היטב מה עלי לעשות במקרים שבהם אב מכה את בנו ברחוב, במיוחד אם אנו מדברים על אנשים שאיננו מכירים או שאינם מקיימים יחסי אמון קודמים.
תפיסת האלימות כלפי ילדים
עלינו להיות מודעים לכך שהורים אלה עשויים לחזור על מה שלמדו ואף ישוכנעו בטעות שזו דרך מתאימה לפעול ללמד את הילד התנהגות טובה יותר.
ילדים אינם מוכרים עם אותן זכויות כמו מבוגרים, להם לאף אחד אין את הזכות להכות לגרום להם לשנות את הגישה שלהם, למעט כמובן להדוף תוקפנות שמעמידה אותנו בסכנה. אבל, כלפי ילדים, מעטים אנשים המומים לראות שטף או טלטול.
ילדים בכלל לא. יש זכות להרים את ידך אם אין מדובר במכות, אם כי החוק אוסר זאת. מחצית מההורים מכים את ילדיהם, הם עשויים להיות אפילו יותר, שכן ישנם מחקרים המצביעים על כך שעד 80% מהילדים מקבלים שוט.
ורובם יצדיקו זאת או יראו את זה מקובל. ויש לנו שתי שאלות: מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לילד שאנחנו רואים שהוא נפגע ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את המנטליות החברתית כלפי התעללות?
התגובות שלנו כשאב מצליף את בנו
התגובה האוטומטית שלי כשאני רואה אבא מצליף את בנו זה יהיה לעמוד מול המבוגר ולחשוף אותו, אולי שונה, שהוא משתמש באלימות, שמדובר בפשע וכי עליו לחשוב איך הוא ירגיש אם מישהו יכה אותו. יאללה, זה אומר לך, אל תתלונן אם ילדיך, כשהם גדולים יותר, החזירו את המכה או, כזקנה, שלחו אותם למקלט והתעלמו ממה שקורה להם. מי זורע רוחות, אוסף סופות.
ולפני כן מחכה לי מריבה מונומנטאלית ושערוריה, תגובה רעה, אבל אני בספק רב אם הוא יביא את האב להגיב. וכמובן, הילד, ברגע שאני עוזב, רב-סרן עלול ליפול ועוד כשהוא יחזור הביתה. לא הייתי פותר שום דבר.
פעם מה שעשיתי היה להרים את הטלפון ולהגיד לו שאני אתקשר למשטרה. הם בדרך כלל מפסיקים. אבל עכשיו אני מודע לכך שהילד בכלל לא עוזר, אם כי אולי, העובדה הפשוטה שמישהו אומר לאבא שמה שהוא עושה אינו נכון משאירה לו רעיון חיובי: הוא לא מגיע לאותו טיפול ואין להם זכות ל הכה אותו אבל אם אני לא אראה אותם שוב, אני חושש שההתערבות שלי לא תועיל הרבה בטווח הרחוק.
גישה חלקה יותר אולי זה יכול לעבוד. אני, בעלת דם חם, עובדת את זה אבל זה עולה לי. לא הייתי נחמד למתעלל באישה ואני לא צריך להיות אחד עם מתעלל בילדים. אבל זה עובד אתה ניגש מודאג ומביט באב (או באמא, אני חושב שמובן שאני מתכוון לשניהם) ואני מציע עזרה. אתה בסדר, אתה צריך משהו?
שלגבי התוקפנות, אולי ידבר לילד איזו מילה קשה אבל בדרך כלל, אם הם לא בהמות ללא הפוגה, הם מרגישים את הרצון לספר לך את הבעיה שקרה. הם מאחרים, הילד עבר התקף זעם, פגע באח הקטן או עשה שובבות. הייתי מוצף ומבוכה להישאר בראיות.
מילה חביבה, הראו אמפתיה לבעיה (כל הילדים אי פעם עלו עלינו), הציעו עזרה עם תיקים או עגלה ... שמשנה את התפיסה שלהם. ואם הם נפתחים, נוכל להגיד לכם סיטואציה אישית דומה ואפילו לתת לכם מושג כיצד להתמודד עם הצפת יתר בצורה בונה יותר. אבל אם נתחיל לספר לכם על הנזק הרגשי והפיזי של הריסים, הם בדרך כלל ייסגרו.
תודו, החברה עדיין רואה את זה מקובל כי התנהגויות של התעללות בעצימות נמוכה בילדים יתנהלו, מוצדקות על ידי מתח, או אפילו יאשרו כי אי מתן עוגה בזמן גרוע ממתיר. אך פגיעה בילדים הופכת אותם לתוקפניים, יכולה להתייחס להפרעות נפשיות ובהחלט לא מועילה להם כלל. התוצאות של הצלפות הן אמיתיות, פיזיות ורגשיות, ושום דבר חיובי.
הנושא, כפי שאתה יכול לראות, מורכב מאוד לנקוט גישה אם נראה אב מכה את בנוובכן, יותר מהתערבות מיידית של אדם זר, ייתכן שתזדקק, לפי העניין, להתערבות הרשויות, גישה עדינה, לא לעשות דבר או לעבוד על שינוי חברתי של התנהגות כלפי התעללות בילדים. אבל כמובן שמאוד מפריע לי שהורים היכו את ילדיהם.
מחר אני אגיד לכם כמה מקרים ספציפיים ואציע לכם את עצתו של הפסיכולוג רמון סולר לפעול במצבים אלו בהם, ברחוב, אנו רואים כיצד אב מצליף בבנו.
