כמו כל יום רביעי השקנו מתינוקות ועוד שאלה של השבוע לקוראינו, ומזמינים אותם לתת לנו את דעתם. בהזדמנות זו, ולרגל החזרה ללימודים של רוב הילדים ובנובמבר לבית הספר של הלומדים בבית, השאלה שלנו תעסוק בנושא חינוך ביתי.
האם אתה חושב שצריך להכיר בזכות לחינוך ביתי?
משרד החינוך כבר פרסם כי הוא קיבל בקשות רבות לחינוך ביתי, אפשרות חינוכית סטנדרטית לחלוטין ברוב המוחלט של מדינות המערב, להכרה, להסדרה בדרך כלשהי ולקבל הכרה משפטית מפורשת שבזמן זה בספרד זה לא קיים וזה גורם לסיטואציות מסובכות עבור משפחות מסוימות שמחליטות באחריות לחנך את ילדיהם בבית.
כידוע בחרנו לחינוך ביתי. בני לומד בבית ספר אמריקאי מוכר שיאפשר לו לגשת לתואר התיכון וללכת לאוניברסיטה אמריקאית. אם החלטתם ללמוד בספרד יש לנו מספר דרכים להשיג זאת. מבחינתנו זו האפשרות הטובה ביותר בענייננו, בגלל הניידות הגאוגרפית, הגמישות של התוכן והשיטות ומאפשרת התאמה מלאה של תכניות הלימודים, בנוסף לכך שהראתה לנו שהיא אופטימלית לחיברות הטבעית של ילדתי.
עם זאת, ספרד עדיין לא מצליחה לחוקק באופן ברור לטובת משפחות של תלמידי בית, ובכל פעם, בהתחשב בהתפשטותה הגוברת והולכת של התופעה, נראה שיש צורך להכיר בזכות זו ולהגן על ילדים כדי להבטיח שהם יקבלו חינוך הולם.
אני רוצה שתגיד לנו מה אתה חושב על חינוך ביתי ואילו נוסחאות תרצו להתקיים בספרד. וגם, כמובן, אם חשבתם על זה. זכור את התשובות שלך בקישור זה כדי שנוכל לאסוף אותן ושהקוראים האחרים יצביעו עבורך.
שאלת השבוע שעבר
בשבוע שעבר שאלתנו הייתה זו: מה אתה חושב על תקופות ההסתגלות לבתי ספר ומשפחתונים?
התגובה המועמדת ביותר הייתה סילביה, שהעבירה את דאגתה מתחילת בית הספר של בנה.
ובכן, אני עם קשר גדול בבטן. הבן שלי מתחיל את הלימודים ביום שלישי עם 3 שנים ואני רואה את עצמי נלחם עם כולם ... מאז שהוא נולד הוא לא היה בחדר הילדים (ביקשתי צמצום שעות העבודה והתאימנו את לוח הזמנים לאבא ואותי), הוא ממשיך לשתות ציצי והוא כל כך טוב. ביישן כמוני בגילו! בכל אופן, ביוני הלכנו לראות את בית הספר כי הם הכינו ביקור בשלוש השנים החדשות ובילו את כל הזמן בבכי וביקש נשק כי "הוא פחד." מאז ההריון לא היה לנו ברור מאוד שנרשם אותו כל כך מהר, אבל מסיבות חברתיות ומכיוון שכעת אני לא עובד ואני יכול להיות איתו כל היום, כי החלטנו לנסות את בית הספר לשחק עם ילדים אחרים (ולהימנע מלימוד שירותים חברתי והלחמניות האלה). אבל עכשיו, ממש כשהגעתי לעניין של עיבודים, אני רואה את זה מאוד שחור. אני יודע שהבן שלי צריך שאשיג ביטחון עם סביבה ואנשים חדשים. ואז, ברגע שאמון זה נלקח, הוא חברותי ורצון ביותר. אבל קודם כל, הוא זקוק לי או, אם לא, לאבא. ומסתבר שבבית הספר, כקלט, יש הורים לא מסכימים להורים להיכנס לכיתה עם ילדים. ואני אומר, אם הם מסתגלים לקצב הלמידה של כל ילד, מדוע הם לא מסתגלים גם לקצב ה"הסתגלות "? כל אחת מהן היא, חלקן יותר ביישניות, חלקות יותר בטוחות, אחרות יותר פאסוטילות ... נראה לי שההסתגלות לבית הספר באופן כללי היא אסון ולא ניתן לתאר אותה ככזו. ומה שאנחנו חוששים ממנו כרגע זה שאני לא מתכוון להשאיר אותו בוכה בייאוש בבית הספר, לא משנה כמה יגידו לי המורים שברגע שאני עוזב את זה הוא עובר. זה לא הכרח ואני לא אגרום לו לעבור את זה. או שהם יתנו לי להיכנס איתו ואני אראה איך אני משאיר אותו לבד כשהוא צובר ביטחון ותמיד בלי טראומה, בכל עת, או שהם נשארים בלי סטודנט לפחות השנה. ובוא השירותים החברתיים ומי שלא, אני אסביר את הסיבות שלי! וחברים ... ובכן, אם הם לא אוהבים שום ומים! (האם זה כמובן אנחנו המוזרים, ללא פעוטון, עם ציצים, בלי בקבוקים או דייסה, אוספים ... מה אני אומר לך!) מאוחר בפגישה. אבל זה נותן לי שבני לא מתכוון להתחיל ללמוד ביום שלישי!
אנו מזכירים לכם את זה שאלת השבוע זה כבר זמין בקטע התשובות ואנו מזמינים אתכם לתת לנו את חוות דעתכם על מנת שקוראים אחרים יוכלו לדרג אותה ואנחנו נאסוף אותה לשבוע הבא.
