כולם יודעים שילדת ילדים משנה את חייך. וכמובן, אנו עוברים שינוי דרסטי בחיים, בשגרה ובדרך החשיבה שלנו. במקרה של נשים, גם הגוף שלנו עובר טרנספורמציה מוחלטת.
אבל גם משהו ששמתי אליו לב לעיתים קרובות הוא שאלו מאיתנו שיש להם ילדים הופכים להיות קצת סותרים. לדוגמה, מצב שכנראה עברת גם הוא, כשאתה רוצה בכל הווייתך שהגיע הזמן שילדיך ישכבו לישון ואז תתגעגע אליהם כשהם ישנים.
שינוי המנטליות לאחר לידת ילדים
תמיד חשבתי שהאימהות משגעת אותנו קצת. אבל רגוע, שאני לא אומר את זה במובן זה שאנחנו עושים דברים ללא משמעות או מאבדים את הראש, אלא יותר ממוקדים במה שאנחנו עושים דברים שלעולם לא היינו עושים לפני שיש לנו ילדים.
בתינוקות ועוד לפני היותם אם: כיצד הערך של הדברים משתנהלדוגמא, דברים שנראו לנו מגעילים לפני כן, ושגם בחודשים הראשונים שלנו עם ילדים נראים לנו מוזרים, עם הזמן הם הופכים למשהו יומיומי ולחלק מהמושג החדש שלנו "נורמליות".
לפעמים אני מתחילה לחשוב איך היו חיי לפני שהייתי אמא ואני חושבת שזה מדהים איך זה משנה את אופן החשיבה והראות של הדברים לפני ואחרי שיש לי ילדים. אלה שהיו כה חשובים, מפסיקים לפתע להיות ואחרים שאף פעם לא חשבנו עליהם הופכים לעדיפות וחשיבות עליונה.
הלוואי שיירדמו כדי שיוכלו לנוח ... ואז להתגעגע אליהם כשהם ישנים
אחד הדברים שמשתנים לאחר שילדתם הוא שעות מנוחה ושינה. שעות השינה שהיינו נהנים ממנה וכמה שרצינו, כעת הם הופכים להיות יקרי ערך במיוחד, יקרים ונכסףמכיוון שקשה להשיג אותם עם כל השינוי השגרתי שאנו עוברים כשתינוק מגיע.
לכן, דבר שהרבה פעמים אמהות ואבות מצפים ומבקשים להגיע בקרוב, זה הזמן שילדינו ישנים אחרי יום ארוך. וזהו בנוסף להיותנו מנוחה נחוצה לילדים שלנו, זה גם בשבילנו. וזו בדיוק הסיבה שזה הופך למשהו כה מבוקש.
אצל תינוקות ועוד ילדים לאחר גילאים מתאימה תאי אמהות עד 11 שנים, אך מפצה על כך באושרלפעמים, במיוחד בימים עמוסים במיוחד, אנו אפילו שומרים ספירה לאחור לקראת בוא השינה של הילדים, כמיהה לאותו רגע בו אתה עוצם עיניים ונוכל ליהנות מכמה רגעים לבד, משהו שאמהות ואבות תמיד עושים טוב.
עם זאת, משהו מאוד מוזר קורה אחרי כל השגרה שאנו עושים לפני השינה, כאשר בסופו של דבר ילדינו ישנים בשלווה, בעיניים עצומות והביטוי לכך שאין להם דאגות בעולם: אנחנו לא יכולים להפסיק לראות אותם. אנחנו מתגעגעים אליהם. אבל אם לפני כמה דקות היינו מייחלים שהם ישנים! האם אנחנו הורים משוגעים?
הסתירות של החיים עם ילדים
לא, אנחנו לא (טוב, אולי רק קצת). מהדעתי האישית כאם, הגעתי למסקנה שהאימהות מלאה בסתירות. כדוגמה ראשונה, הרצון הזה שהגיע הזמן שילדים יירדמו, ואז, כאשר הם סוף סוף עושים זאת, אנו ממשיכים להתבונן בהם או להתבונן בהם.
דוגמא נוספת? במקרה הספציפי שלי, ואיתו אימהות אחרות גם כן התייצבו, זה כאשר כאמא את מייחלת לפנות זמן לעצמך, את משאירה את ילדיך עם אבא או סבים וסבתות כדי שתגעגוע לזמן לבד, ובמקום ליהנות מזה, אתה מרגיש רע כי אתה מתגעגע אליהם ואפילו מכניס אותך לראות את התמונות שלהם ולחשוב כמה אתה אוהב אותם.
אצל תינוקות ועוד לא הכל עייפות והקרבה, האימהות מעניקה גם רגעי אושר יומיומיים אבל ככה להביא ילדים לעולם, סדרה של סתירות יפות ומצחיקות, בהן ללא ספק אלה שאין להם ילדים רואים אותנו כאילו אנחנו משוגעים כשהם שואלים אותנו איך זה מרגיש להביא ילדים לעולם ואנחנו אומרים שזה מתיש, מתיש ולפעמים מלחיץ ... אבל הדבר הכי נפלא בעולם.
אז אם גם אתם אתה מאחל בכל הווייתך שהגיע הזמן ללכת לישון ואז להתגעגע אליהם כשהם ישניםאל תדאגו, אתם אבא ואמא נורמליים לחלוטין, ואתם חיים רק את אחת הניגודים היקרים בחיים עם ילדים.
תמונות | י.פ.י.
