בבוא הקיץ אנו מוצאים פעילויות חוצות חדשות והרבה, אבל כיף עם הילדים. אבל כל כך כיף לא אמור לגרום לנו לשכוח את אמצעי בטיחות הכרחיים בקיץ כדי להימנע מפחדים ותאונות.
נפילות, עקיצות, כוויות וטביעה הן הסיבות השכיחות ביותר לכך שילדים עשויים להזדקק לעזרה בקיץ והם גם חלק מהסיבות לכך שילדים סובלים מהתאונות הקשות ביותר. מסיבה זו, ככל שיש לנו כיף, אל לנו לשים בצד את אמצעי האבטחה שיגנו עליהם.
הנה כמה טיפים לבטיחות בקיץ אני מקווה שהם ישמשו אתכם לבלות חופשה שמחה ושלווה.
לעולם אל תשאיר ילד לבד במכונית
אני יודע שזה אפילו לא יעבור לך בראש, אבל לא כואב לזכור את זה. בכל קיץ יש מזל רע בגלל שכחה או מקרים בהם ההורים יעשו את סידוריהם והשאירו את הילד במכונית. הטמפרטורות בתוך מכונית בקיץ הן גבוהות מאוד, קטלניות, וגם אם זה לא קורה, השארת ילד יכולה לגרום רק לאומללות אחרות: לגנוב את המכונית, לתת לה מכה, לפתוח אותה או הילד מתמרן משהו. המכונית אינה מקום לילדים להיות לבד.
ברחוב ובבית, תמיד עם מבוגר אחראי
בזמן הלימודים ילדים מבלים זמן רב בבית הספר והזמן הזה משמש לניהול או עבודה. בחופשה הם יהיו בלי שיעורים ועלינו לספק כל שעה של טיפול בהם, עם משפחה, שכנים, מטפלות או מחנות, אך לעולם אל תשאיר אותם לבד בבית.
כמו כן, כשאנחנו צריכים לצאת לסידורים, אסור לנו להשאיר את הילדים לבד בבית, גם אם חם מאוד או שאנחנו חושבים שיעברו חמש דקות.
נפילה, התבונן דרך החלון, ניצוץ הגורם לשריפה. אלה דברים שקורים וזה לא יהיה רציני אם מבוגר היה נשאר איתם. דברים שנראים כאילו לא קורים לנו, אך מה עדיף למנוע את הידיעה כי להשאיר ילדים לבד בבית יש סיכונים.
אותו הדבר אמור לקרות כשילדים יורדים לשחק בפארק או לצאת לטייל. בגילאים האלה אליהם אנו הולכים תינוקות ועוד תמיד יהיה מבוגר שאחראי עליהם כך שאם לילדים יש בעיה או נפילה, יש לנקוט בפעולה מיידית. עם ילדים כה צעירים, אסור לאבד את ראייתם לרגע, או להשאיר אותם אחראים על ילדים גדולים יותר.
לעולם אל תשאיר ילד ללא פיקוח בים או בבריכה
לא שנייה. אין שום פשרות בנושא זה. לעולם אל תפסיק לפקח על ילד בים או בבריכה.
אתה תמיד צריך להיות ערני ולהסתכל עליהם. דקה שנכנס לשתות הביתה, רגע של פיטורין, דלת סגורה בצורה לא טובה, יכול לגרום לתאונה קטלנית.
לרוע המזל, בכל שנה נקרא חדשות על ילדים שסבלו מטביעה בים או בבריכה כאשר הוריהם או המטפלים עזבו אותם זמן קצר ללא פיקוח.
צריכים להיות מצילים בבריכות שחייה ציבוריות או בעירוניות גדולות, אבל זה לא אמור לגרום לנו לסמוך. אם יש הרבה אנשים, יתכן שהם לא יראו את הילד. העיניים שלנו אינן ניתנות להחלפה. ואם אין מציל, סיבה נוספת לכך. אסור לנו להשאיר אותם בטיפול בילד אחר, גם אם הם מבוגרים ואחראיים, ושומרים תמיד על כך, מוודאים שאם אנו מספר מבוגרים, הילד נמצא בטיפולו של הילד.
אם יש לנו בריכה פרטית בבית ויש ילדים נצטרך להתקין גדר ביטחון גבוהה מספיק כדי שלא יוכלו לקפוץ עליה ואפילו להגדיר אזעקות לבריכה, שיידעו אותנו אם הילד נופל למים.
אמצעי הבטיחות הללו חיוניים גם אם מדברים על בריכת שחייה לתינוקות, גם אם היא בקושי מכסה, או אם הילדים לובשים שרוולים או צף.
בשנה שעברה זה קרה על החוף שאני הולך אליו. האם חשבה שהאב צופה בו, האב שהילד נשאר עם אמו, ובעוד שניהם פטפטו עם חבריהם בחוף, הילד בן השלוש ניגש להביט במים. הוא לא התרחץ לבד, הוא היה זהיר, אבל הוא נאלץ למעוד ולא ידע איך לצוף. זה היה דקה, אבל הזרם גרר אותו, אם כי הים היה רגוע, וכשמצאו אותו עשר דקות אחר כך כבר היה מאוחר.
זה נורא, אני יודע, אבל אני חושב שלספר זה גורם לנו להיות מודעים הרבה יותר לכמה מים מסוכנים לילדים ושאנחנו, לעולם, אפילו לא שנייה, צריכים להפסיק להסתכל עליהם. לרוע המזל זה לא המקרה היחיד שאני מכיר מדי שנה שילדים מצטרפים לרשימה הצלולה הזו. דברים שאנחנו רוצים לשכוח, אך אסור לשכוח.
