ביום שישי נודע לנו כי הממשלה אישרה בחוק את צו הארכת חופשת האבהות לשמונה שבועות בשנת 2019, 12 בשנת 2020 ו -16 שבועות בשנת 2021. יתאים לזה של האם. בנוסף, קבעת שההרשאות הללו משולמים ולא ניתנים להעברהכלומר, לא ניתן להעביר אותם מהורה אחד למשנהו.
האמצעי נועד לסיים את אי השוויון בעבודה לנשים, שהן מופלות ביותר כאשר הן הופכות לאמהות, כמו גם הורים יכולים להיות מעורבים בטיפול בתינוק וליהנות יותר זמן מהילוד. שניהם אמצעים נחוצים מאוד.
אך הבעיה העיקרית היא שהאמצעי נועד להועיל להורים (שאני חוזר ואומר שזה לא נגד זה), וכנראה גם לאמהות, כדי למנוע היולדות להיות מכשול במקום העבודה ( הרשה לי לפקפק בכך שיש שינוי אמיתי). אבל ללא ספק, מה שאיש לא חשב עליו הוא מה תינוקות באמת צריכים.
התינוק זקוק לאמו לפחות חצי שנה
ראשית, עלינו לקחת בחשבון א נושא ביולוגי שאי אפשר להכחיש עליו: האם היא שהעבירה לתינוק וילדה. זה גם מי שמניק את ילדך, אם זה מה שבחרת.
גם ארגון הבריאות העולמי וגם איגוד הילדים הספרדי ממליצים על שישה חודשים של הנקה בלעדית. אם אתה בוחר לא להניק, או שאתה לא יכול, זו גם לא יכולה להיות סיבה לאפליה שישה חודשים הם הזמן המינימלי שצריך להבטיח לאם ולתינוק.
שנית, האם צריכה להתאושש מהלידה ו -16 שבועות החופשה הנוכחיים הם מעט מאוד זמן לעשות זאת. יש מחקר המדבר לפחות תשעה חודשים כך שאמא ותינוק יכולים להכיר, ליהנות ולהקים מערכת יחסים קשורה בטוחה, אפילו עד שנה.
האישה עברה שינויים גדולים, הן פיזית והן רגשית, במהלך ההיריון ואחרי הלידה, בנוסף לכך שהמשיכה לטפח ולדאוג לתינוק כאילו הוא עדיין בתוך הרחם. זה מה שמכונה extrogestación של התינוק או תשעה חודשי השני להריון. זמן שהתינוק צריך להשלים באופן מינימלי את התפתחותו כדי לשרוד מחוץ לרחם.
בתינוקות ועוד חופשת לידה באירופה ובעולםהחובה לחזור לעבודה בגיל 16 שבועות אינה עושה דבר להוסיף לחץ נוסף לנשים בתפקידן כאמהות ואנשי מקצוע. רבים נאלצים לעזוב את מקום עבודתם מכיוון שהם רוצים לטפל בילדים ארוכים יותר, ואילו מי שחוזר לעבוד וממשיך להניק נאלץ להתמודד עם אי הבנה וקשיי שאיבת חלב בעבודה.
משהו שמבקש כבר זמן
הטענה להגדלת חופשת לידה לחצי שנה אינה דבר חדש המתעורר כתגובה להארכת חופשת הלידה. זה מבקש כבר שנים, הן באמצעות אוספי חתימות והן לאחרונה על ידי האיגוד הספרדי לרפואת ילדים עצמה.
זה נחשב לעדיפות לטיפול נאות ולאכילת התינוק אמהות חופשות מורחבות למשך שישה חודשים לפחות ושרישיונות ההורים יהיו ניתן להעברה.
"אם תיקון החקיקה לא ישקף היבט זה, אמהות ספרדיות לא היו רואות את חופשתן ביום אחד והיא הייתה ממשיכה להיות, יחד עם האמהות המלטזיות, אירופיות עם פחות זמן פנוי לחופשה בתשלום" - מביעה הצהרה רשמית שהונפקה על ידי AEPap
אצל תינוקות ועוד חופשת לידה בספרד: כמה זמן נמשכת חופשת הלידה בכל סיטואציההתינוק זקוק לאבא וגם לאמא
כמובן, אבל אמא היא שמניקה. לא בכל המקרים, אך כאן לא יתכן, בנוסף למפלה, לתת חופשה בהתאמה אישית בהתאם לאופן בו אתם בוחרים להאכיל את התינוק. לכן אנו נופלים לאותה מסקנה, שישה חודשים זה הזמן המינימלי.
עם זאת, בואו נחשוב שוב על התינוק. על פי חלוקת חופשת הלידה והלידה שתיכנס לתוקף בשנת 2021, על שני ההורים ליהנות מששת השבועות הראשונים באותו זמן, בעוד שעשרת הנותרים עשויים להיות מופצים עד 12 חודשים מלידה או אימוץ, כשהם מופצים. בימים מלאים או חלקיים - הסכם קודם עם החברה. אבל בשום מקרה הם לא יכולים להיכנע.
אם אתה נהנה משני 10 השבועות הללו במידה שווה, יהיה לך גם שבוע נוסף בכל אחד.
בואו נעשה חשבונות. בפועל זה מרמז כי בגיל 16 שבועות אמא תצטרך לחזור לעבודה ואבא יכול לשמור את התינוק במשך 10 השבועות הבאים, אם הוא יקח את כולם ברציפות. בנוסף לשבועיים הנוספים (אם יש), הם כן מקסימום 28 שבועות בו התינוק מטפל באבא ו / או באמא.
אבל מה קורה אחר כך? התינוק מלא חצי שנה ומטפל בו. אין ברירה אלא להשאיר אותה בטיפולו של אדם אחר או לקחת אותו לגני ילדים. אבל שום דבר לא קורה, אנו פותחים יותר משתלות במידת הצורך. האם זה באמת מה שאנחנו רוצים לילדים שלנו, לחברה?
בתינוקות ועוד הממשלה מבקשת להתאים חופשת לידה וחופשת לידה ולאוניברסאלי חינוך מאפס לשלוש שניםומשפחות חד הוריות?
השוויון נישא בדגל, אך רק על משפחה אחת עם שני הורים הועלתה המחשבה. מה עם משפחות חד הוריות? הם לא נלקחים בחשבון במקרה זה. זה מפלה שהם לא יכולים ליהנות מהיתר כולו, ושנוסף לקשיי הגידול לבדו, לתינוקך יש פחות זמן טיפול.
אף אחד לא רוצה אפליה בעבודה אצל נשים, אך מרבית האימהות היו מעדיפות להישאר עם התינוק שלהן זמן רב ככל האפשר, אם הן יכולות לבחור. והנה המפתח לפיוס אמיתי: ביכולת לבחור.
הפיוס האמיתי הוא בחופש הבחירה של כל משפחה.חופש לבחור
ההחלטה עבור אבות ואמהות היא בעיניי סוג של סמכותיות. כל סיטואציה משפחתית ועבודה היא שונה ולא ניתן להטיל חובה משותפת המכתיבה כיצד לחיות אבהות ויולדות, וכיצד כל משפחה צריכה לדאוג לילדיהן.
שוויון עבודה הוא הכרחי, אך אני בספק אם אישורים שווים ובלתי ניתנים להעברה יכולים לשנות את האפליה של נשים בעבודה באופן יומיומי. זה ימשיך להיות נשים שמבקשות הפחתת הנקה, או במידה רבה יותר אלה שנעדרות כשהתינוק חולה. שינוי נפשי עמוק יותר בחברה הוא הכרחי, לא בכפייה ללא חופש בחירה.
בתינוקות ועוד האם אתה משווה חופשת אמהות או מאריך חופשת לידה? עמדות שונות בנושא פיוסמה תהיה נוסחה טובה?
תינוקות זקוקים לאמא ואבא לזמן הכי ארוך שיש. זה ברור. אם היינו חיים בחברה אידיאלית בה יתכן ששניהם יכלו להרשות לעצמם להישאר בבית עם ילדיהם במשך שלוש השנים הראשונות לחיים, זה יהיה נהדר. אבל מה שנאמר זו אוטופיה.
הרשאות של שישה חודשים של חופשת לידה ואבהות שווה, בתשלום והעברה זו תהיה נוסחה טובה בעיניי. מינימום של הנאה חובה לשניהם, נניח שמונה שבועות, והשאר ניתן להעברה כך שכל משפחה תוכל להחליט הכי נוח בהתאם למצבם.
אך ככאלה וכמונו, לא יתכן שכך, מכיוון שהתקציבים לא נותנים כל כך הרבה, אני חושב ש הם צריכים לפחות להיות ניתנים להעברה ושכל משפחה תחליט, בהתאם לעבודתך ומצבך האישי, מה הכי טוב לתינוק.
מסקנה
היה צריך להיות עדיפות היא הארכת חופשת הלידה לחצי שנה ותוכנית השוואת הורים לשנים הבאות. חופשת לידה ואבהות המכבדות את צרכיהם הבסיסיים של ילדים, הזכות להניק ולהקפיד על ידי שני ההורים למשך זמן רב ככל האפשר.
עדיף שהכסף שהושקע בטיפול בילדים יינתן להורים בצורה של היתרים רחבים יותר לטפל בילדיהם.
אל תבינו לא נכון שאני נגד השוויון של הורים. נהפוך הוא, אני חושב שזו התקדמות הכרחית להערכת אבהות. אני פשוט חושב כך אימהות מופחתת ומה ניתן לעשות אחרת כדי שגם האב וגם האם והתינוק ירוויחו.
