כפי שאמרנו בהזדמנויות אחרות, להיות אב או אם פירושו להפוך למטרה של משפחה, חברים, מכרים וזרים, לטוב ולרע.
מעט מאוד מדברים על טוב, כי זה בדרך כלל לא מייצר מחלוקת, אם כי זה נכון גם שלפעמים זה נחמד כשמישהו עולה ואומר לך כמה ילדך יפה, כמה הוא מצחיק, או כשהם אומרים דברים מתוקים או הם עושים דברים מצחיקים.
בערך הכי פחות טוב, כי יש יותר דיבורים, כי זה מפריע שאחרים נותנים עצות שהורים לא ביקשו ועוד אם העצות מנוגדות למה שאמא עושה או חושבת שהיא מצליחה. יש גם דרך להציע עצות שעוזרות להגביר את הקושי של האימהות (והאבות אם הן נוכחות), שהוא כשאנשים משתמשים בילדים כתירוץ לומר מה הם רוצים להעביר להורים. אתה יודע, "אופס טיפוסי, אתה כבר קצת מבוגר ללכת בזרועותיך, לא?"
ביקרו שמשהו נשאר
הסיבה לפנות אל הילד ולא אל האם ברורה: אתה רוצה לומר משהו שאתה יודע שיכול לפגוע בו דרך הילד (מי ישמש כבן שיח) נראה שהוא רך יותר.
זה לא אותו דבר לומר לילד "היי, אתה כבר קצת מבוגר ללכת בזרועות, נכון?" עם חיוך על הפה ומשחרר כבדיחה, מאשר לומר לאם "זה לא קצת ישן יותר אז אתה נושא אותו בזרועותיך? "
אם האדם פונה לילד, האימהות נוטות להיות רכות יותר ואפילו לחזור להגיב דרך הילד, בתשובה כיצד היה עושה את זה "כבר, אבל זה כל כך טוב בזרועותיה של אמא ...". אם במקום זאת הוא יפנה לאם, סביר להניח שהוא יקבל משהו כמו "ומה חשוב לך איך אני לוקח את הילד שלי?"
אך ילדים אינם חירשים
ילדים אינם חירשים, עיוורים או טיפשים. אם אולי קטן או גדול. ברור שאם אדם פונה לתינוק בן 8 חודשים, הוא יקבל תגובה מעט מהילד (אולי אפילו לבכות), עם זאת, אם הילד בן שנתיים או שלוש, הוא מסוגל להקשיב ולעבד את המידע שהתקבל.
אני זוכר שבאחת הפעמים, כשדיברה על הדברים החיוביים והדברים השליליים בהנקה במשך זמן רב, אמא אמרה לי שמבחינתה הדבר הגרוע ביותר בהנקה של בנה בן השלוש היה שלפעמים היא זרים ניגשו לשוחח איתו כדי לומר לו שהוא מבוגר להניק, עם מברשת כמו "אמא שלך תישאר יבשה", "אתה הולך לנשנש אותו" או "תגיד לאמא שלך שתתן לך חטיף טוב" וזה הוא התקשה ממש להניק את בנו ברחוב מחשש שזר חדש יבוא לדבר עם בנו.
שאתה לא מכבד מכיוון שאנשים אוהבים לדבר יותר על הסיפור זה משהו שכל ההורים נחשפים אליו, אבל שהם משתמשים בילד כדי למסור את המסר הוא, לפי המסר שנמסר, קטנוני למדי.
שמעתי אנשים אומרים "תגיד לאמא שלך שתתן לך כריך של חזיר, אתה תראה כמה טוב", שעל פי ההקשר יכול להיות מצחיק, אבל שמעתי גם דברים כמו "תגיד לאמא שלך שתאכיל אותך, זה מראה שאתה רעב ", כשתינוק בוכה עם האגרופים בפיו, הוא כנראה צודק, אבל שהוא יכול להשתפר עם" סליחה, אני לא מנסה להגיע למקום שהם לא קוראים לי, אבל אני מרגיש שהייתי יכול בהיותי רעבה, אני אומר לך כי כשאתה מכניס את האגרופים שלך זה בדרך כלל זה ", כדי לתת דוגמא להודעה המוצעת בכבוד רב יותר.
האם קרה לך פעם?
באחד המקרים קרה לנו כי כשהיא נושאת את ארן בזרועותיו, כאשר עדיין היה לה מספיק קרום חלב, אמרה פקידת חנות רהיטים: "אופס! תגיד לאמא שתשים לך קרם על הראש להסיר את זה, "תוך כדי ליטוף ראשו. באותה תקופה יכולנו רק להוציא חיוך מזויף כ"תודה, אולי כן "(לפעמים פשוט לא בא לנו לענות).
ואתה?האם זה קרה לך אי פעם?
