בעקבות קטעי ראיון הווידיאו ל קרלוס גונזלס שכבר הצענו לכם בהזדמנויות אחרות אני מביא לכם סרטון בו רופא הילדים מסביר את דעתו על גני ילדים.
יש הרבה אמהות המנסיבות מילולית שלוקחות את ילדיהן לחדר הילדים מכיוון שהן מצליחות טוב מאוד ובאותה אופן ישנן הרבה אמהות ששמעו באיזשהו הזדמנות את ההמלצה או העצה לקחת את זה לאחת כך שהיא מפוזרת ומוכנה יותר.
אני אחד ההורים של הקבוצה השנייה והאמת היא שכמו שאני אומר תמיד העצה שעליכם להקשיב לכולם, אבל לעקוב אחריהם זו כבר אפשרות אישית. ומי שמתעקש, מפסיק לכבד (ובהיעדר כבוד, אחד מגיב או מפסיק להקשיב). אני אומר את זה מכיוון שלא נעים להיקרא חסר אחריות על כך שלא הכוון ילד בן שנתיים למעון יום.
ובכן, בחזרה לנושא, רופאת הילדים מעירה על כך פעוטון אינו הכרחי לילדים, אבל הם פיתרון לבעיה: שאין מישהו שיכול לדאוג לטיפול בילדים.
"אבל הם מתגנבים הרבה!
יותר מפעם אחת קיבלתי כטיעון את "אבל אם הם ישללו הרבה על הסף" או קראתי משהו דומה במאמר כלשהו, כמו "מה שילדך ילמד לעשות כשהוא ילך לגן".
אני מסכים בפעוטון ילדים מפחדים מאוד, אבל זה לא אומר שהילד שנמצא בטיפול באם שלהם הופך פחות מבוהל. ההיגיון אומר שילד שיחס הטיפול שלו הוא 1: 1 (מבוגר לילד) יקבל יותר תשומת לב ועידוד מאשר ילד שהוא חלק מהיחס (1: 8), וזה מה שמסמן את החוק הספרדי עד שנים עשר חודשים (1:12), בילדים מעל שנים עשר חודשים.
ברור תמיד יהיו חריגים (אמהות שיש להן את הילד שיושב בערסל כל היום, למשל שלצערי הכרתי כמה מהן) או גני ילדים שמטפלים מעט בילדים או, באותה צורה, לא מוציאים אותם בקושי מהערסלים שלהם.
כהתחלה, החריגות צריכות להיות מיעוטים (אני מקווה), ההשוואה צריכה להיעשות במצבי טיפול וטיפול רגילים: האם מטפלת בילד שלה בכל פעם שהיא יכולה ומציעה לה גירויים ומשחקים שיעזרו לה להתפתח והמטפלת עושה את אותו הדבר עם הילדים האחראים, עם ההבדל שהיא צריכה לטפל בשמונה, לא באחד. כמו שאומר קרלוס גונזלס, כמעט בלתי אפשרי לטפל באוקטיליזו (או לפחות תתייחס אליהם כמו שאמא הייתה עושה).
לגבי כל דבר שילד לומד כשהוא הולך לבית הספר, וזה המון, למותר לציין שגם ילדים שלא הולכים לומדים את זה. אני זוכר שקראתי מאמר מסוג זה ("הוא יתחיל להרים את המזלג, הוא ילך, הוא ישחק עם זה או אחר, הוא יגיד x מילים, ...") והאזנה לאמהות מספרות כמה טוב המשתלה הצליחה כי "עכשיו זה כן זה וזה "שמתי לב כמה מופרך להאשים את חדר הילדים בלמידה כזו. בני, בלי ללכת למעון יום, למד אותו דבר! ילדים שנמצאים בבית הולכים גם הם, הם גם אוכלים עם מזלג או כף, הם גם שולטים על הסוגרים שלהם, ...
אם באמת חשבת על ילדים ...
אם הטענה של לקיחת הילדים לחדר הילדים כתועלת עבורם הייתה נכונה, מישהו היה צריך לעשות משהו בעניין ולהילחם על תנאי העובדים במרכזי הילדים.
הגיל הרך כנראה הזמן המכריע ביותר בכל הקשור להתפתחות רגשית. ילדים גם נלחצים וככל שהם עושים כילדים (בוכים מבלי שמטפלים בהם, מרגישים לבד וכו ') כך הם יתמודדו עם הלחץ והחרדה בבגרות וההערכה העצמית שלהם תהיה גרועה יותר.
הדבר ההגיוני אם כן הוא שזה, כפי שהוסבר בסרטון קרלוס גונזלס, לאנשי המקצוע שעובדים בחינוך וטפלו בילדים היו המשכורות הטובות ביותר והתנאים הטובים ביותר לעבודה בנוחות, בסביבה מוכנה ומתאימה לילדים, עם יחס נמוך מאוד לטפל בילדים כפי שמגיע להם ולגרום להם להרגיש מכובדים ואהובים. אם זה היה המקרה, אין חשיבות מועטה אם אמא או אדם אחר יטפלו בה (למרות שיש רק אם אחת, בל נשכח זאת), אך כמובן שבמקרה זה, לא יהיה צורך לקחת את הילדים לגני ילדים, מכיוון שמשכורות ו מתקנים יעלו כל כך הרבה כסף שלא תהיה שום דרך להרשות זאת לעצמם.
מתוך מחשבה על הילדים ומה הכי טוב עבורם, הדבר ההגיוני הוא לעזור להורים יותר ויותר, כך שאחד מהשניים (בדרך כלל האם) יוכל להישאר בטיפול בילדם עד שייכנס לבית הספר. .
וידאו | יצורים
בתינוקות ועוד | בפעוטון או בבית? האם עלינו ללכת לחדר הילדים להתכונן לבית הספר ?, 300,000 מקומות פעוטון חדשים: האם זו הדרך?
