מצבים קשים כמו מחלה קשה או מוות מסובכים לכל המשפחה, אך אין להשאיר ילדים מהעובדות הללו. כי אם אנו משקרים או מסתירים מצבים חמורים או קשים כדי לנסות את שלומם, אנו עלולים לגרום לתוצאה הפוכה אצל הילדים.
בגלל בורות יתכן שיש פחד וחוסר ביטחון, אם יש אדם חולה קשה בסביבה המשפחתית, אם מת של אדם אהוב מתרחש ... ילדים מבינים שמשהו קורה, אך הם לא מבינים.
הרבה יותר טוב להסביר את מה שקרה, להסתגל לרמת ההבנה שלהם, כנראה בלי למסור פרטים, אבל הכי חשוב, ליידע אותם שזה נורמלי להיות מודאגים או עצובים ממה שקורה, שנוכל לדבר איתם על הנושא מתי שהם רוצים ...
בגיליון החודש של מגזין אלקטרוניקה מפורסםלמידע להורים של האיגוד הספרדי לרפואת ילדים, יש מאמר רגשי המספר לנו על נושא זה, וחושף סיטואציה קשה שההסתרה או השקרים עלולים להיות פרודוקטיביים: מחלתה הקשה של אם לכמה ילדים
אני ממליץ על קריאתך, מכיוון שהיא נוגעת בנושאים כמו שלבי הילד בהבנת המוות, עליהם דיברנו לפני מספר שבועות.
אנו גם מספרים לכם כיצד לדבר עם ילדים על מוות, סיטואציה קשה אך עם אותה הנחת יסוד העולה מהמאמר של פמפיד: "שקרים לבנים" לילדים אינם המתאימים ביותר.
יש בטוחים טיפים שיעזרו להורים להתמודד עם סוגיות מורכבות:
עליכם להטמיע את החדשות בעצמכם, בכדי להעבירם בצורה סבירה.
ענו על השאלות, בכל מקום בו אנו נמצאים, תנו לילדים לקבוע את קצב השיחה. טוב שהם יביעו גם הם את דאגתם, מכיוון שבדרך זו הם ירגיעו את חוסר השקט שלהם.
במקרה של מחלות חשוכות מרפא, עדיף לדבר על שיפור מאשר לרפא, ולא להבטיח משהו שלא תלוי בנו או שאנחנו לא בטוחים שאנחנו יכולים לעמוד בזה.
אם האבולוציה גרועה, עלינו להסביר שכולם עושים את כל מה שניתן לעשות, אך הדברים לא מסתדרים כשורה.
יש להעלות את שאלת המוות בהדרגה, ויהיה טוב לחשוב על זה לפני שהוא מתרחש.
יש ילדים שנשארים אדישים למצב, אם כי בפנים הם כנראה המומים. אל תתרחק מהם ושאל אם הם רוצים לשמוע או לדבר על רגשות.
בקיצור, הטוב ביותר הוא אל תשקר או יסתיר מצבים קשים מילדיםועם החברה וההבנה שלנו, אלה של המשפחה והסביבה (בית ספר, חברים ...) יתגבר יותר על הכאב.
