בהיותנו יצורים חברותיים מטבעם, רבים מאיתנו מתרגשים לחלוק את חיינו עם משפחתנו וחברינו, וגם, לדעת ולדעת אילו תוכניות יש להם. כשמדובר בילדים, מקובל לשאול מהן התוכניות של הזוג, בדרך של שיחה או עניין לדעת עליהם יותר.
אבל יש שאלות מסוימות שלדעתי אישית עלי להפסיק לשאול, כי מלבד היותה החלטה שתואמת רק את ההורים, יתכן שבלי לשאול: "מתי זה האחר?" אנו יכולים להסיר פצעים מסוימים או לגרום לרגעים של ייסורים וכאב.
סדרת השאלות
בוודאי שאי פעם היית צריך לראות תמונה ברשתות החברתיות או לדבר עם מישהו על סדרת השאלות שאנשים בדרך כלל שואלים, ו"עלייה ברמה " עם התקדמותם לשלבים חדשים בחייהם.
זה מתחיל כשאנחנו רווקים או רווקים ושואלים אותנו ומתי החבר? ואז, בזוגיות, שאלו על החתונה. התחתנו ואז השאלות מתחילות לילדים העתידיים. יש לנו תינוק ולפעמים הם אפילו לא גומרים את ההסגר והם כבר שואלים אותנו מתי זה השני.
בתינוקות ועוד כשאתה מחליט ללדת רק ילד אחד והם אומרים: 'מה אם יקרה משהו?'באופן אישי מעולם לא אהבתי לשאול את השאלות האלה מכיוון שאני נראה שהם מפעילים לחץ על אנשים לעמוד בציפיותיהם של אחרים, כאשר התשובה לכולם זהה: כאשר כל אחד מחליט.
אני שוקל את זה יש לבטל את מרבית השאלות הללו או לפחות לנסח מחדש, כך שהם פחות תובעניים מבחינת זמן (כלומר, "למתי"). אבל היום אתמקד בדיבורים רק על "מתי השני?" המפורסם שאנחנו בדרך כלל עושים לאלה שכבר יש להם ילד.
מדוע שנפסיק לשאול "מתי האחר?"
תשובה קצרה, פשוטה ומהירה תהיה: מתי ההורים רוצים. אבל אני לא רוצה לתת תשובה כזו בלי יותר, כי מה שהייתי רוצה זה שאנשים יבינו את הסיבות מדוע עלינו להפסיק לשאול וכך, בואו נתחיל להיות יותר אמפתיה וכבוד כלפי אחרים.
הבעיה העיקרית היא שאצל אנשים רבים מובן שאם כבר ילדת ילד, אין לך בעיה להמשיך ולהוליד אחרים, כך שנראה קל ולא מזיק לשאול את השאלה. אבל לפעמים, ישנן נסיבות אישיות שעשויות להשפיע על אם יש לך ילד שני או לא, וזה יכול להיות סוגיות רגישות עבור אלה שקיבלו את השאלה.
אצל תינוקות ועוד, מהם המכשולים העיקריים של משפחות להביא ילדים נוספים? לדוגמה, אשתו של בן דודה הציגה סיבוך קשה מאוד במהלך תקופת הלידה שלה, מה שאיפשר אותה לבית החולים וסכנה את חייה. למרבה המזל ובזכות עבודתם של הרופאים הכל התנהל כשורה, הוא התאושש והצליח לחזור לצד משפחתו, אך אחרי אותה חוויה אימתנית, הם החליטו שהם לא יסכנו שזה יקרה שוב וככה הם בחרו לא להביא עוד ילדים.
במקרים אחרים, עלולה להופיע עקרות משנית, כלומר כאשר זוגות השיגו הריון מוצלח וילדו תינוק, אך לאחר מכן אינם מצליחים להרות. מצב שלמרות שהוא נדיר, כן זה קורה וזה מאוד מלחיץ ומוחץ עבור אלה שחיים את זה.
החוויה שלי
כמו שישנם מצבים בהם, מסיבות של בריאות ההורים, השאלה של ילד שני יכולה להסיר פצע או לגעת בסיבים רגישים, ישנן נסיבות אחרות שבהן גם השאלה כואבת כואבת. כמה דוגמאות לכך יכולות להיות גירושין, אובדן לידה או מצב משפחתי מסובך.
במקרה שלי, זה היה הראשון. מגיל צעיר, דמיינתי עם משפחה גדולה. מכיוון שבמשפחתי היינו רק אחותי ואני, השתוקקתי להביא לפחות ארבעה ילדים. אבל שלוש שנים אחרי לידת בתי הראשונה והיחידה קיבלתי את ההחלטה להתגרש.
בתינוקות ועוד, מדוע ישנם יותר ויותר ילדים ייחודיים?מטבע הדברים, בהתחלה רק משפחתי הקרובה ידעה על מצבי, אז כשפגשתי מישהו שהוכר ברחוב בזמן שטיילתי עם בתי והם שאלו אותי את השאלה הזו או שהם אמרו לי למהר שיהיה לי עוד "לשחק יחד", ולמרות שאולי עבור אנשים מסוימים זה לא חשוב, הרגשתי כאילו הלב שלי נשבר באלף חלקים ורציתי לצאת משם כמה שיותר מהר.
אני לא מאשים אותם, הם לא ידעו על המצב שלי או על החלומות שלי להביא ילדים רבים ולראות אותם משחקים וגדלים יחד. הם לא אחראים למה שאני מרגיש, הרבה פחות אם הם מתעלמים מכל זה. אבל אולי לא הייתי עוברת כל כך הרבה זמנים רעים, אם אנשים לא היו לוקחים את הביטחון לשאול שאלות מסוג זה, שתשובותיהם לא ממש שייכות לנו או נוגעות בנו.
מאז שהפכתי לאמא ואחרי שידעתי את העצב ששאלה כזו יכולה לגרום, אני דואג מאוד לא לשאול אותם. כי באמת לא חשוב לנו מתי יהיה להם ילד ראשון או שני, או איך אנשים אחרים עושים דברים בחייהם. הדבר היחיד שצריך להיות חשוב לנו ושהיה בסדר אפילו לשאול אותם, זה שהם בריאים ומאושרים.
תמונות | י.פ.י.
