לפני מספר ימים לקחנו את אשתי, ילדיי ואני אוטובוס. ארן, הקטן, ישב בתרמיל, המצאה שלרוב גורמת לסקרנות רבה ולאישור אצל קשישים (לפחות זה מה שאנחנו בדרך כלל מוצאים).
בזמן שחיכינו שהאוטובוס יגיע לזמן מה, עודדה אישה שישבה בתחנה לדבר איתנו. הוא סיפר לנו על בנו וכלתו, שהם הורים לילדה קטנה, הסבירו את עבודתם, דברים קטנים בחייהם וקצת "איך הם עושים את זה".
מתוך כבוד, ומכיוון שהוא שאל אותנו, ענינו שמרים, אשתי, כרגע מטפלת בילדים (טוב, ג'ון כבר הולך לבית הספר) ושהוא לא עובד, בדיוק, לטפל בהם, להיות איתם וליהנות מהם עכשיו הם קטנים. בהסבר הדברים חייכה האישה ואמרה: "אה, נו, אם אמא לא עובדת, זה בגלל שאבא מרוויח הרבה."
הצחוק נמלט ממני ובעל תקווה "אני מקווה", עניתי: "לא, אם האם לא עובדת זה בגלל שאנחנו מבלים מעט." האישה הטובה, שנדמה היה שהיא מאמינה שלכל האבות והאימהות של ימינו יש רמת חיים דומה לזו של בנה וכלתה בוודאי חשבה באותה תקופה ש"אה, כמובן, זה יכול להיות גם ", בטח זוכרת זמנים בעבר, כאשר הסבים והסבים והסבתות והסבים והסבתות והסבתות והסבתות והסבים והסבתות הגדולים דאגו לילדיהם במה שהיה שם ובמה שניתן היה להשיג.
היא הסבירה כי כלתה היא עורכת דין, שבנוסף לעבודתה כעורכת דין יש לה עבודה נוספת אחר הצהריים, אני חושב שאני זוכר שהייתי רואה חשבון. הוא גם אמר לנו שבנו עובד ועושה שעות נוספות כדי להגיע להכל. הוא גם הסביר שיש להם אישה שמנקה את הבית אבל כן, ברגע שהם יכולים לקחת את המטוס (3 או 4 פעמים בשנה) ולנסוע למקומות רחוקים מאוד (אני לא יודע לאילו מקומות הוא התייחס, אבל הבנתי שהם הקדישו מספיק כסף לזה).
האוטובוס הגיע לתחנתנו באותה תקופה ולא היה לנו זמן (וגם לא הייתה לנו כוונה רבה מדי) להסביר איך אנחנו עושים את זה אבל בעיקרון ולצורך קבלת מושג, אנו נוסעים כל 2-3 שנים ליורודיסני או פורטוונטורה כך ילדים נהנים וברגע שאנחנו חוזרים מהטיול אנחנו מתחילים לחסוך לזו הבאה, אנחנו מבלים את הקיץ בחוף הים, אצל חמותי, אנחנו מנקים את הבית, אנחנו תמיד אוכלים בבית למעט יום אחד אנחנו הולכים למקדונלדס או דומה, אנחנו לא קונים שום דבר שלא נוכל לשלם כרגע, כדי להימנע מהגדלת ההוצאות החודשיות הקבועות, ואם היינו עושים את הממוצע של הכסף שנכנס לבית, מחולק בינה לביננו, אפילו לא היינו מליאוריסטים כל אחד.
במילים אחרות, הרי הזוג הזה, עם בת אחת בלבד והמשכורות שהם גובים, "יטבעו" בדיוק כמונוההבדל הוא שאנחנו ובמיוחד אשתי מבלים שעות רבות עם הילדים ותמיד הם זמינים למקרה שהם יתקשרו לבית הספר למשל ואמרו שג'ון נהיה "רע". איננו צריכים לברוח לארצות רחוקות, וגם איננו צריכים לעשות יותר חיי חברה מאיתנו, מכיוון שאנו מזמינים חברים הביתה או חברים מזמינים אותנו לביתם.
אני לא מתכוון לזה שאנחנו עושים את זה נכון והם עושים את זה לא נכון. עבור המשפחה שלנו אני מאמין שמה שאנחנו עושים הוא הפיתרון הטוב ביותר, אולי עבור אותה משפחה עדיף מה שהם עשו. עם זאת, דבר אחד ברור, כשאנחנו מדברים על לידת ילד שלישי, אף אחד לא שם את ידיהם לראשם. כאשר כלתה של האישה אמרה לה שהם רוצים להביא ילד נוסף, האישה אמרה להם את זה "לא, כי אני לא מספיק מבוגר לטפל בתינוק."
