פרסמנו כבר שלושה ראיונות עם הרופא אמיליו סנטוס, גינקולוג ופסיכיאטר, מומחה בהיבטים הרגשיים של הריון וכבד, מוקדש באופן מקצועי לטיפול בלידות ביתיות.
היום אנו מתמודדים עם סוללת שאלות חדשה, והפעם מתמקדים בה בדיוק רגשות האם אשר יולדת ונראה כיצד זה מסביר חלק מהרגשות שנשים מראות למשלוחיות שאינן מכבדות את בית החולים וגם את האופן בו הוא לומד לידות כדי לאפשר לילד הנולד להרגיש בטוחים ומסוגלים ללדת באינטימיות וחופש. .
כשנפגשתי אמיליו סנטוסלפני שמונה שנים היה בו משהו שמצאתי מרתק. היינו בפגישות של נשים שדיברו על הלידות שלהן, לעיתים קרובות חיינו עם כאב רגשי, וחקרנו והתחייבו להשיג שיפור של מודל הטיפול בלידה בספרד. הוא בקושי דיבר, התבונן והקשיב, בעיניים מלאות רגישות וכבוד, מעולם לא כפה את דעתו, אלא רצה לדעת שאנחנו מודאגים.
באותה פגישות הוא נהג להיות הגבר היחיד, למרות שלעתים הגיעו הורים, אם הוא היה כמובן הגניקולוג הגברי היחיד. תחושת הרוך והקרבה שפשוט העברתי בנוכחותו השקטה והמכבדת הייתה מרגשת עבורי. היום, שנים לאחר מכן, הכרתי אותו טוב יותר, ואני מבין את הרגשות האלה, ומגביר כל יום את ההערצה לעבודה שלו ואת תשומת הלב המודעת שלו, אך מעל לכל בגלל האנושיות היוצאת דופן שלו.
האם קיים טיפול "אלים" מיוחד במיילדות במערכת בית החולים?
מרבית אנשי המקצוע הלומדים בלידה נכונים בחינוך ומתכוונים לשתף פעולה במיטב יכולתם על מנת שהתהליך יתקיים. אני לא מכיר אנשי מקצוע זדוניים או שיש לי איבה מיוחדת נגד נשים העובדות.
מדוע אם כן יש נשים שמרגישות שלא טופלו בהן טוב, במיוחד אם הן רוצות לידה טבעית?
מה שקורה הוא שברוח של תרומה לחינוך לבריאות, אנשי מקצוע מאמינים בחובה לנתב את אותן נשים שבגלל הרעיונות שלהן או מה שקראו, רוצות לידה אחרת. רוב אנשי המקצוע חיים לידה כמשהו מסוכן, מלא בסיכונים. מרבית אנשי המקצוע לא היו עדים בחייהם לתהליך של נשים יולדות בחינם על פי האינסטינקט שלהן ואינן יודעות שללידה מסוג זה יש אחוז סיבוכים נמוך באמת. רוב אנשי המקצוע מאמינים כי אישה שרוצה לידה בתנוחה חופשית וללא הפרעות היא אישה שלא מספיק אכפת לה מבטיחותה או של תינוקה.בגלל הכשרתם, אנשי מקצוע רבים חיים את הלידה מתוך אמונה שבקרת הריון מקיפה באמת והמעקב הרפואי והטכנולוגי של העבודה מציל חיים.
האם האישה הופכת ילדותית בלידותה?
לעיתים קרובות יש טיפול ילדותי מאחורי הטיפול החיבה, המיוצג בביטויים כמו "שכב, יפה". כאשר אנו רוצים לטפל בחולה בחיבה אך יחד עם זאת אנו רוצים לקבל אחריות וכוח על החלטותיו, התוצאה היחידה האפשרית היא הטיפול המפנטז. במסגרת המעשים הרפואיים מקרה הלידה הוא גם מקרה מאוד מסוים. ראשית מכיוון שילודה אינה מחלה ושנית וחשובה לא פחות מכיוון שבין התנאים שהטבע סיפק ללידה להתקדם באופן רגיל הוא התנאי שהאישה צריכה להרגיש נהדרת, עוצמתית. הטבע מתכנן לדחות את הלידה כשיש דמות סמכותית מלפנים.אני חושב שהדבר הקשה ביותר ללמוד לאנשים הלומדים בלידה טבעית הוא הענווה הנחוצה בכדי להכניס את עצמם למישור של היררכיה חברתית מתחת לזו של היולדת. הרופאים לימדו אותנו לקבל החלטות למטופלים, לא ליידע ולשאול מה הם מעדיפים.
האם קשה יותר לאשה להחליט?
נקודת המבט של בעל המקצוע היא שיש לו סדרת ידע שרכש לאחר שנים רבות של ניסיון ולימוד. אנשי מקצוע רבים מאמינים באחריות החלטות הבריאות של מטופליהם. למעשה אנשי מקצוע אלו נושאים עומס כבד מאוד על גבם. כאשר איש מקצוע מניח שתפקידו ליידע ולייעץ וכי אכן, ההחלטות הסופיות הנוגעות לבריאות הן של כל אדם, זה אמור להיות הקלה בנטל האחריות הזה. מה שקורה הוא שמאחורי כל האחריות יש גם רצון לכוח. ולמרות שהאחריות היא נטל, החיפוש אחר תחושת הכוח הוא משהו כמעט אינסטינקטיבי אצל האדם. יש לנו את האינסטינקט לנסות ולהשליט את הדברים. אם אנו חושבים על זה בקור, אחריות וכוח הם נטל, אך כולנו יודעים כי לאחריות ולכוח יש משהו שמתחבר, זה כמעט ממכר. כאשר אנו לוקחים על עצמנו יותר אחריות, אנו חשים יותר כוח ואנחנו אוהבים זאת, אך יחד עם זאת אנו נושאים יותר משקל. למעשה, העבודה המקצועית שלנו הרבה יותר קלה כשאנחנו פורקים את הנטל הזה על המטופל.
איך גורמים לאישה להרגיש שיש לה כוח כשאתה לומד לידה?
דברו בצדק ובשלווה ואפילו היו בעלי מיקום מרחבי נחות מזה של הנשים. אם היא יושבת אני מנסה לשבת או לעלות על הברכיים; אם היא על ברכיה, אני גם מנסה לעלות על ברכיה או להתגרש; אם היא כורעת, אני גם מנסה להשתופף או לשבת על הרצפה ואם היא יושבת על הרצפה, אני גם מנסה לשבת על הרצפה או לשכב. אך אולי חשוב יותר מכל זה שניתן לעשות בזמן הלידה הוא להביא לקרבה רגשית והיכרות הדדית במהלך ההיריון במהלך הייעוץ הראשון במהלך ההיריון. אני רואה חשיבות רבה, כשאני מגיעה למסירה, לדבר מעט, לא להתבלט בין האנשים הנוכחים, כדי להימנע ממרכז תשומת הלב.
ואיך משיגים את זה? אני יודע שאם אני לא עושה זאת, אני יוצר גורם סיכון שהמשלוח לא יתקדם. זאת בשל העובדה כי התוכנית הגנטית של האישה צופה שהלידה מתרחשת בפרטיות או, לכל היותר, בנוכחות קרובי משפחה קרובים הגורמים לה להרגיש בטוחה. אם החברה תובעת מאיש מקצוע להתקיים במשלוח, על בעל המקצוע לזכור זאת בכל עת.
כאשר הם מתייחסים אליי, אני מציע שנתמודד איתך להתוודע. אני גם מנצלת את כל אירועי הברכה והפרידה בכדי לתת חיבוק לאישה שהולכת ללדת, לבן זוגה ולילדיה; ואני מקבל כל הזמנה לשתף קפה, בירה או ארוחה.כשאני הולכת להשתתף במשלוח בבית אני מחשיב שתהיה לי הפריבילגיה ושאני בהכרח שייכת קצת למשפחה ההיא.
סיפרו לך נשים רבות שסבלו מרגשות השפלה ופלישה במהלך הלידה שלהן בבית החולים?
רבים. אחוז גבוה של נשים המגיעות למשרדי ללידה ביתית נפגעות מכיוון שתפסו סוג כזה של תחושות בלידה קודמת. אני יודע היטב כי אנשי המקצוע שהגיעו אליהם לא נהגו רע על פי ידיעתם או על פי פרוטוקולים קבועים; הם אפילו לא נהגו רע מבחינת תקני החינוך. אבל אני גם יודע שלרוב אנשי המקצוע הללו ובכלל, מדעי הרפואה כיום, חסרים ידע רב אודות הצרכים הרגשיים של נשים עובדות לידה.
מסקנה
הרבע הזה של הראיון שתינוקות ועוד עשתה לד"ר אמיליו סנטוס זה חושף בפנינו את הסיבות לסיטואציות מסוימות שנשים חיות בצורה שלילית רגשית בלידות שלהן בבית החולים ואת האופן בו איש מקצוע מלידה מכובד זה מצליח להימנע מהן בתרגולן. אנו נמשיך לראות היבטים אחרים, כמו הפרדה והשלכותיה, מציאות התרגול של חיתוך חוטים מוקדם ונושאים חשובים אחרים להעמקת הדרך המכבדת ביותר בה ניתן לטפל בבואם לעולם הילדים.
