יום אחד נוסף אנו מביאים לך את אחד סיפורי אמהות שאתה שולח לנו לרגל החגיגה, מחר, של יום האם.
היום תורתה של סינטיה, אמו של בנימין, שמסבירה איך הייתה הגעתה לעולם הזה.
לפני שחלמתי את זה רציתי, ואחרי שנתיים וכמה חודשים של זוגיות התחלנו לחשוב על האפשרות של הגעתך, אך איש לא ידע שאלוהים יברך אותנו כל כך מהר עם המתנה שלך והגעת לאחר מכן.
בנג'ה שלי, הענק הקטן, בשבוע 38 גופי אמר שאני כבר לא יכול להיות לך בפנים ונולדת עם 3,100 ק"ג שלך ב 22.07 של אותו 17 ביולי ששינה את חיי לנצח. הכל היה מהיר בגלל הדחיפות של הרגע. הם צריכים להציל את שנינו. השארת את בטני עם החוט בצווארך הקטן, אבל אז ניגשת אלי לראשונה וזה היה כזה רגש שהבנתי ש"לעזאזל, אני אמא! ". ואז הגיעו כמה שעות של המתנה כי בלידה בניתוח קיסרי לא נשמת טוב. התחלתי לחוש מפחד שמשהו יקרה לך ותהיתי: "למה הם לא מביאים את זה?" באותו יום מתתי מאהבה וייסורים באותו זמן. כיום יש לך 9 חודשים, שווה ערך ל -9 חודשי הוראה לשלושתם. אנו צומחים איתך ועם הצרחות שלך אתה ממלא את נשמתנו באהבה ובתקווה. אתה הכי טוב בעולם, בני. אני אוהב אותך בנג'ה. אתה ממלא אותנו בשמחה. כל יום שאנחנו מבלים איתך הוא ייחודי. תודה לבני שמילאת אותנו כל יום בשמחה. אה, העיניים הקטנות האלה שממלאות את נפשי באושר כל יום.
אנו מודים לסינטיה שהראתה לנו מה החיים היום-יומיים במשפחתה ואנחנו מזכירים לכם שכן כאמהות את רוצה לשתף אותנו בסיפור שלך כפי שאמהות אחרות כבר עשו, תוכלו לעשות זאת על ידי שליחת הסיפור, שאמור להיות באורך של 5 עד 8 פסקאות, לסיפורים של [email protected] עם תמונה אחת או שתיים (רוחב 500 פיקסלים ברוחב) בהן אתם יוצאים יחד לבנך או לילדיך.
בהתחשב בקבלה הטובה שיש ליוזמה זו, אנו נפרסם את סיפורי האימהות שלך במהלך כל חודש מאי מאז יום האם הוא נחגג לאורך חודש זה באזורים שונים בעולם.
