ידוע שגוף האישה נערך במשך חודשים לאמהות, בשינויים עמוקים וברורים. ואם קשה לדעת אם גברים מוכנים להיות אבות, אנו יכולים לפחות לומר שהאורגניזם שלהם אכן נפטר מזה בדרך כלשהי.
זה ידוע אבהות מייצרת ירידה ברמות הטסטוסטרון (הורמון המין הגברי) והורמונים הקשורים לנשים כמו אסטרוגנים ופרולקטין מוגברים. כך שגופתו של אבא מוכנה גם לבואו של התינוק.
בכמה מחקרים גילה קתרין ווין-אדוארדס, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת קווין בקינגסטון, כי רמות הורמון הטסטוסטרון הזכרי אצל אב ירדו במהלך השבועות סמוך להולדת בנו. הוא מצא גם שרמות האסטרוגן והפרולקטין עלו.
פרולקטין הוא הורמון שבנשים קשור לייצור חלב, ולמרות שבגברים לא ידוע אם יש לו תפקיד כלשהו ברמות נורמליות, עודף ממנו קשור בדרך כלל לירידה בחשק המיני, וזה הגיוני בפופריום של הנשים.
אליסון פלמינג, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו, גילתה שהורים עם רמות גבוהות יותר של פרולקטין ערניים יותר לבכי של התינוק, וכי בעלי רמת טסטוסטרון נמוכה יותר מרגישים צורך להגיב לבכי.
הניסיון ממלא גם תפקיד חשוב בשינויים אלה. להורים שנמצאים בפעם השנייה רמת פרולקטין גבוהה יותר ורמת טסטוסטרון נמוכה יותר מאלו שהם הורים בפעם הראשונה.
יותר תרבותי, פחות מיני ושכח
מאותו מובן, ראינו לפני זמן מה שהורים הופכים ל"מתורבתים "יותר על ידי לידת ילד, כמנגנון להימנעות מכל אגרסיביות של הורים כלפי תינוקות. בנוסף, ככל שטסטוסטרון גדול יותר, כך גדלים הסיכונים לתוקפנות ויותר פעילות מינית.
אם הפעילות המינית מצטמצמת, מנגנוני הטבע מבחינת תחרות או יריבות מינית המבטיחים רבייה "נסוגים" ומפנים את מקומם לאב להיות מודע יותר לטיפול בילדים.
בנוסף, ישנם שינויים אחרים ברמה הקוגניטיבית הגורמים להורים המגדילים את כישורי התכנון והזיכרון שלהם, אם כי יכולת זו פוחתת ככל שהילד גדל.
יכולתי כבר לסבול את הווריאציה הקוגניטיבית המעניינת הזו, נכון? אבל נראה שכשילדים מגיעים לגיל ההתבגרות הם נעלמים. למרות שזה נכון שכשילדים מגיעים לגיל ההתבגרות ככל הנראה רבים, אבות ואמהות, לא יהיו לנו נוירונים ערים כמו אצל ילדים קטנים (נו באמת, עשרות שנים עוברות לכולם).
אז נראה כי כל השינויים האלה הגיוניים: האבהות מגיעה גם לגברים בצורה של הורמונים שמכינים אותם להיות קשובים יותר ולטפל בתינוקיחד עם שינויים אחרים במוח וכמובן ההשפעה התרבותית שמכינה אותם.
בסופו של יום יש לזה את ההיגיון שלה: היה לך הרבה קשר להביא ילדים לעולם, הטבע יכול היה רק להקל על המשימה עם כמה ריטוש.
אני לא יודע אם אנחנו יכולים לומר שההורים נעשים יותר נשיים, אבל כן, באופן כללי, הם הופכים לאבהיים יותר, על כל המשתמע מהגנה, חיבה, ערנות ושיתוף פעולה בטיפול בתינוק. למרבה המזל, יש לומר.
