מה היינו חושבים אם היינו מדברים על 80,000 ילדים שמתים בשנה בגלל אלימות פיזית? דמויות שפוגעות בכל מקלט. אם נאמר כי 80,000 מקרי המוות הללו נספרים רק ביבשת אמריקה, אנו יכולים לדמיין את הטרגדיה העולמית עבור מיליוני ילדים.
באמריקה הלטינית, הנתונים מצביעים על כך ששישה מיליון ילדים סובלים מאלימות קשה. רק אורוגוואי, ונצואלה וקוסטה ריקה אוסרות על כל סוג של עונש לאנשים מתחת לגיל 18, אחת ההמלצות של האו"ם ושמזלנו מורחבת לרמה המשפטית.
נתונים אלה, שעלינו להבין כילדים שעברו התעללות, מכות, נעלבים, בזויים, הוכחו על ידי Plan Internacional, ארגון פיתוח פיתוח שעובד ב -48 מדינות מתפתחות באפריקה, אסיה ואמריקה.
זה עוזר להם להוקיע את המצב הטרגי הזה ולהזכיר לכולם שעדיין יש עוד דרך ארוכה לדיכוי התעללות ועונש פיזי, לא רק להגנה משפטית, אלא גם לוואקום משפטי וקבלה חברתית.
תוכניות להפחתת אלימות ילדים באמריקה הלטינית
אנחנו מדברים על אמריקה הלטינית מכיוון שהם הנתונים העדכניים ביותר שהארגון הזה הציע, אבל אני חושש שהמסקנות לא יהיו שונות מאוד אם נלך לאותן יבשות אחרות.
במטרה זו להעלות את המודעות בקרב ילדים עצמם, משפחותיהם ומוסדות המדינה השונים בבעיה זו, תוכנית Internacional מפתחת מאז 2007 את הפרויקט "הפחתה של אלימות במשפחה כלפי ילדים וצעירים באמריקה".
הפרויקט בוצע בחמש מדינות (אל סלבדור, הונדורס, הרפובליקה הדומיניקנית, קולומביה ופרו), באמצעות פעילויות ציבוריות וסדנאות הדרכה, עם לתת נראות לאלימות בילדים.
זו לא פעולה מבודדת, ומחזיתות אחרות אנו מנסים לרגיש את החברה, כפי שראינו לטענת הנציבות האיברו-אמריקאית לזכויות אדם.
אלה פעולות שניתן להרחיב לכל סביבה, שכן נתוני ההתעללות במדינות עשירות אינן מקוות הרבה יותר.
חוקים, צעד חשוב, אך לא היחיד
האמת היא שגם במקומות שבהם פגיעה בילד נחשבת לפשע, או לא ידועה (לא ידעתי עד לאחרונה שזה היה בספרד), או שעדיין קשה להניח עובדה זו, האם זה מרבית החברה סבורה כי ענישה פיזית מקובלת.
אולם לפגיעה בילד יש השלכות חמורות, רגשיות ופיזיות כאחד, ולא ניתן לסבול אותן. מכה היא לא דרך טובה לחנך, היא משאב שמבטל אותנו כהורים מגנים ואחראיים.
קביעת תנאי איסור אלה בחוקים היא צעד ראשון למיגור האלימות המסתתרת לרוב, וחובת הרשויות.
לפני זמן מה הופתעתי מהעובדה שזכויות בעלי החיים נתבעו בעולמנו לפני זכויותיהם של ילדים, מה שמראה את השיקול הקטן שקיבלו הקטנים מבחינה היסטורית.
בסופו של דבר, החוקים לא יהיו אלה שיפתרו את הבעיה, מכיוון שאנו כהורים וכאזרחים אחראיים צריכים להראות את דחייה מוחלטת של אלימות זו וחיפוש אחר חלופות בדרך לחינוך לילדים שלנו אבל זה צעד ראשון.
לכן אני חושב שזה מושלם שיש להוקיע את המצב הזה של קבלה מוסדית וחברתית של התעללות בילדים, ושעמל על החינוך והמודעות של משפחות. עבודה ומשאלה שאפשר להרחיב אותה לכל מדינה ובכל פינה בכל בית. ה דמויות מזוויעות של ילדים שעברו התעללות ברחבי העולם הם מדגימים את הצורך הזה.
