הנקה מונעת התפתחות של בעיות נפשיות

היתרונות בהנקה הם אין ספור והגיוניים, אם ניקח בחשבון שמדובר במזון הנובע מאלפי שנות התפתחות. הספציפיות של חלב אם היא כזו שתואמת את צרכיהם של תינוקות שזה עתה נולדו באותו אופן שמפתח מתאים למנעול שלו.

אחד היתרונות שכבר הוסבר על זמנים אחרים וחוזר לקדמת הבמה הוא שהוא אומר את זה הנקה מסייעת במניעת התפתחות של בעיות נפשיות, או מה זהה, עוזר לשמור על בריאות נפשית מאוזנת יותר מאשר תינוקות שלא לוקחים אותה.

הצהרה זו באה ממחקר שנערך במכון טלטון לחקר בריאות הילד באוסטרליה, שם עקבו אחר קבוצת ילדים מגיל לידה ועד גיל 14.

כמה ילדים השתתפו

החקירה בראשות וונדי אודי החלה בשנת 1989, אז נוצרו קשר עם 2,900 נשים שהיו בין 16 ל -20 שבועות להריון.

במחקר השתתפו בסופו של דבר 2,366 משתתפים ולקחו בחשבון איזה חלב הם שתו וכמה זמן ההנקה נמשכה (פחות או פחות משישה חודשים). לאחר מכן הם ערכו שאלונים התנהגותיים ופסיכופתולוגיים לילדים כשהיו אחד, שניים, שלושה, חמש, שמונה, עשר וארבע עשרה.

גורמים אחרים שנלקחו בחשבון

הנקה או היעדרה איננה הגורם היחיד שיכול לשנות או לאזן את בריאות הנפש של ילדים. זו הסיבה שכשמדברים על מחקרים מסוג זה אנחנו בדרך כלל חושבים על "מנוליטו", בנו של "לואיסה", האופה, שלקח ציצים עד שנתיים ויש לו בעיות התנהגות חמורות או "פדרו", אחיינו, ש הוא מעולם לא ניסה טיפת חלב אם והוא הדוגמא המושלמת לילד בריא, הגיוני, מכבד ומאוזן.

דוגמאות כאלו כולנו מכירים וניתן לציין ללא בעיות מקרים שאומרים את ההיפך ממחקר זה ומקרים המאשרים את התוצאות, עם זאת עלינו לקחת בחשבון כי מה שמוסבר במחקרים אלה הוא מגמה בתנאים דומים ולכן, בקרב 2,366 המשתתפים, נלקחו בחשבון גורמים אחרים שיכולים לעזור לאיזון איזון בריאותם הנפשית של הילדים.

גורמים אלה היו גיל האם בלידה, רמת ההשכלה, מבנה המשפחה, רמת הלחץ בבית, משקל וגובה התינוק בלידתו והימצאותו או היעדרו של דיכאון לאחר לידה.

תוצאות

תוצאות המחקר, שהתפרסמו בכתב העת 'רפואת ילדים', הן כדלקמן:

11% מתוך 2,366 הילדים מעולם לא יונקו. 19% עשו זאת במשך פחות משלושה חודשים ו -19% נוספים שתו חלב אם במשך שלושה עד שישה חודשים. 28% שתו חלב אם בין שישה לשנים עשר חודשים ו 24% לקחו שנה ומעלה.

הנתונים חושפים זאת הנקה במשך פחות משישה חודשים קשורה לעלייה במחלות בריאות הנפש מילדות לגיל ההתבגרות.

זה קורה גם בהפנמת (דיכאון, חרדה ...) וגם בהחצנה (הפרעות התנהגותיות, אנטי חברתיות או אישיות ...) כמו גם בבעיות התנהגות וההבדל נשמר גם לאחר התחשבות בגורמים חברתיים, משפחתיים, כלכליים. ופסיכולוגי, כמו גם לבעיות התנהגות משמעותיות ... והקשר הזה נמשך לאחר התחשבות בגורמים חברתיים, משפחתיים, כלכליים ופסיכולוגיים בשנים הראשונות לחיים ", מבהיר המחקר.

לדברי החוקרים, הסיבות לכך זה יכולות להיות מספר. מצד אחד הם חושבים כך קשר עם האם במהלך ההנקה עשוי להעדיף התפתחות של היבטים נוירו-אנדוקריניים הכרחי לתגובת הלחץ.

מצד שני הוא האמין כי נוכחות של חומצות שומן ו רכיבים ביו-אקטיביים בחלב אם הם יכולים לעזור במניעת ההפרעות הפסיכולוגיות האמורות.

ונדי אודי, מדבר על השערה שנייה זו, מעיר על מרכיבי חלב אם:

הם חיוניים להתפתחות ומשפיעים גם על תגובת הלחץ. לפיכך, ההורמון לפטין מצמצם אותו דרך פעולתו בהיפוקמפוס, בהיפותלמוס, בבלוטת יותרת המוח ובאדרנל, ואילו לחלב מלאכותי יש השפעה דיכאונית על התנהגות הילד.

מחברי המחקר קוראים להתפתחות של תוכניות המעודדות את האמהות להאריך את ההנקה "כדי להועיל לבריאות הנפש של ילדיהם".