מסיבות חג המולד מתקרבות וכמה הורים לילדים קטנים, שעדיין לא יודעים הרבה על הנושא, אנו מתחילים לפקפק בנושא זה.
אני זוכר שחייתי את הרגעים האלה בהתלהבות רבה, אני זוכר שבקושי ישנתי וחיכיתי למתנות, בבקרים מוקפים בניירות וצעצועים, "יאללה, אתה צריך לאכול!" של אמי ואני זוכרים את זה באהבה.
עם זאת, אני זוכר שלמדתי את האמת והרגשתי במרכז הקונספירציה החברתית בה הייתי הקורבן ושאר שותפי ההונאה. רציתי שתמיד ידעתי ולא הבנתי איך הם היו יכולים לשקר לי ככה.
בביתה של אשתי הגיע הדוד, שהוא מסורת קטלונית שמתרחשת בערב חג המולד, הם חגגו גם את יום המלכים אבל הם (היא ואחותה) תמיד ידעו את האמת מכיוון שהוריהם מעולם לא יצרו את הפנטזיה ההיא, הוא תמיד מסביר לי כמה הוא שמח לדעת את האמת וכמה שניהם נהנו לחכות למתנות שלהם ולהכניס להם גם מתנות להוריהם.
ואני הולך לשם בספקות ובגלל זה רציתי לכתוב את הפוסט הזה, לראות מה אנשים חושבים עליו.
החלק הילדותי שלי אומר לי שכן, שהמלכים קסומים, כולם אשליה ושילדים חיים וצריכים לחיות מוקפים בפנטזיה.
החלק הרציונאלי שלי אומר לי שלא, שזה שקר שבסופו של דבר אגלה ושלא הייתי רוצה לחיות אותו כפי שחייתי אותו. הוא גם אומר לי שאם הבן שלי יודע את האמת, בקרוב הוא יוכל להשתתף במשחק ולתת לנו מתנות בכך שישאיר אותם מוכנים למחרת כמו שאשתי וגיסתי עשו ובנוסף להמתין למתנות בהתלהבות, אבל לדעת מאיפה הם מגיעים.
כאמור, הנה אני, בספק ... דעות?
